הסולם על ספר הזהר, האדרא זוטא עד

א"ר אבא כד וכו': אר"א, כשהמאור הקדוש סיים מלה זו, המאור העליון הרים ידיו ובכה וצחק. כי רצה לגלות דבר אחד. אמר, כל ימי נצטערתי בדבר זה לגלותו, ועתה אינם נותנים לי רשות. נתחזק וישב. ושפתיו דובבות. והשתחוה ג' פעמים, ולא היה אדם יכול להסתכל במקומו, כל שכן בו. אמר, פה פה, שזכית לכל זה, ולא יבשו מבועך, מבועך יוצא ואינו נפסק. עליך אנו קוראים, ונהר יוצא מעדן. וכתוב, וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו.