הסולם על ספר הזהר, האדרא רבא רח

עינוי כד אתפקחן וכו׳: עיניו של ז״א, כשהן נפקחות, נראות יפות כיונים, באדום ושחור וירוק, ולבן אינו נגלה אלא בזמן שמסתכל בעין טובה דא״א, ומתרחצים כל אלו הגוונים, באותו הלבן, שבעין א״א.

פירוש. העינים, ה״ס החכמה כנ״ל, והתחלתם מתחילה מיציאת ה י׳ מאויר בסוד נקודת השורק, שאז שולט השמאל בלי ימין, ולפיכך העינים מעצם אצילותן אין בהן ימין, ומתחילים משמאל, שה״ס גוון אדום, וע״כ בעת שנפקחות ע״י הקו האמצעי, לא נראה בהן רק ג׳ גוונים אדום שחור ירוק שהם גבורה ומלכות ות״ת. אבל לבן אין בהם, להיותם אז חכמה בלי חסדים. אלא אחר שנפקחות, הן מסתכלות לעין א״א, ומקבלים ממנו גוון הלבן, ואז יש ד׳ גוונים בעין, לבן אדום ירוק ושחור. וז״ש, עינוי כד אתפקחן וכו' בסומק ואוכם וירוק, שהם גבורה מלכות ות״ת, חוור לא אתגלי, כי במצב נקודת השורק נמצאת החכמה בלי חסדים שהם לבן. אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא וכו' שאז מקבל החסדים מעין א״א.