הסולם על ספר הזהר, האדרא רבא קעח

ובגין דתקונא דא וכו׳: ומשום שתקון זה של אדם לא נמצא בהם, לא יכלו ז׳ המלכים לעמוד ולהתישב, ונתבטלו. שואל, וכי יעלה על דעתך שנתבטלו, והרי כולם נכללו אח״כ בעולם התקון באדם. דהיינו בז״א. ומשיב, אלא שנתבטלו ונסתלקו מאותו התקון שהיה להם בנקודים, עד שיבא תקון אדם בעולם התקון. וכשבאה צורת האדם הזה נחקקו כולם בצורתו, וחזרו לקיום אחר. מהם נתבשמו, ומהם שלא נתבשמו כלל.

פירוש, כי סוד תקון אדם אינו ממשיך רק ו״ק דחכמה, ונמצא שאותם החלקים של המלכים דנקודים שהיה בהם מבחינת ג״ר דחכמה, לא נכללו ולא נתקנו ע״י תקון אדם שבעולם התקון. וז״ש, מנהון אתבסמו דהיינו החלקים שבו"ק דחכמה. ומנהון לא אתבסמו, דהיינו החלקים שבג״ר דחכמה.