הסולם על ספר הזהר, האדרא רבא קכה

אי הכי הא וכו׳: שואל, אם כן הרי כתוב, וידבר ה׳ אל משה לאמר. ולמה אמר ירמיהו לא ידעתי דבר. ומשיב, אלא מי הוא נביא עליון כמשה, שלא זכה אדם כמותו, שהוא שמע דבור בהכרזה, ולא פחד ולא נזדעזע. ושאר הנביאים, נזדעזעו אפילו באמירה, והיו יראים ביראה.

פירוש אמירה היא בשליטת החסדים שאין בה אחיזה לדינים, וע״כ יכלו הנביאים לקבל משם. אבל דיבור הוא בהרמת קול, כלומר ביחוד ג״ר, בסוד פנים בפנים דז״א ומלכות המכונים אז קול ודבור. שרק משה היה ראוי לקבל משם ולא שאר הנביאים. וע״ז אמר ירמיהו, הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי. ומתוך שתקון הג׳ ה״ס המשכת הג״ר, ע״כ הקדים לו ר׳ חייא את הכתוב לא ידעתי דבר, הנאמר בירמיהו. ורמז בזה, אשר חכם עדיף מנביא.