הסולם על ספר הזהר, אמור קנג

ת"ח בשעתא דמלכא וכו': בוא וראה, בשעה שהמלך הקדוש, ז"א, נמצא בעטרותיו, דהיינו במוחין דג"ר, הוא שמחת כנסת ישראל, כי גם היא נמצאת באותם המוחין, וכשניתנה התורה נתעטרה כנסת ישראל בעטרות עליונות. ומשום שכל קשר האמונה, שהיא המלכות, נקשר באילן הזה, בז"א, הוא נקרא יום אחד. שכתוב, והיה יום אחד הוא יודע לה'. יום אחד ודאי, כי כנסת ישראל היא יום אחד בקשר של מעלה, דהיינו ביחוד ז"א. כי אין ז"א נקרא אחד, אלא כשהיא ביחוד עם המלכות (כנ"ל אות צ"ו).