הסולם על ספר הזהר, חיי שרה ריג

אמר ר' יוסי וכו': אר"י, הרי אנו רואים, כל זמן שהאדם נמצא ברוח זה, אינו טמא, יצא נשמתו ממנו, הוא טמא. ובקש לידע הטעם. אמר לו ודאי כן הוא, וכן למדנו, כי יצר הרע ההוא, כשנוטל רוחו של אדם, כי הוא יצה"ר והוא מלאך המות, מטמא אותו, ונשאר אחריו הגוף טמא. כי עם כח הזוהמא של עצה"ד נוטל נשמתו של אדם, וזוהמא הזו, הוא שורש כל הטומאה. ועמים האחרים עובדי עבודת כו"מ, הוא להיפך, כשהם בחיים הם טמאים, כי מצד הטומאה נמשכות להם נשמותיהם, וכשגופם נתרוקן מן טומאה ההוא, דהיינו שמתים והנשמה יוצאת מהם, נשאר הגוף בלי שום טומאה, וע"כ אינם מטמאים, והיינו כמ"ש ר"ש, קברי עכו"ם אינם מטמאים באהל.