הסולם על ספר הזהר, בראשית ב שא

ישר: איהו ישר, וכד"א צדיק וישר, ועל דא, יחזו פנימו, כל בני עלמא, ויתקנו ארחייהו למיהך בארח מישר כדקא יאות. ישר הוא, כמו שאתה אומר, צדיק וישר הוא, וע"כ כל בני העולם יראו אור פניו ית', ויתקנו דרכיהם ללכת בדרך הישר כראוי. ומתוך שסופם של כל בני העולם הוא להגיע לידי כך, ת"ח כד דאין קב"ה עלמא לא דן ליה אלא לפום רובן דבני נשא, בוא וראה, לפי זה, כאשר הקב"ה דן את העולם אינו דן אותו אלא לפי רובו של בני האדם. פירוש, כי ענין הדין שהקב"ה דן את העולם היינו להעניש או להשכיר עד להבטיח שכל בני העולם יזכו לאור פניו ית', וללכת בדרך הישר, כנ"ל, ולפי זה, הכרח הוא לדון את העולם לפי רובו של כל בני אדם, ולהכשירם לסופם, ואפילו יש ביניהם יחידים שראויים להנהגה אחרת אינו משנה את דין הצבור בשבילם.