הסולם על ספר הזהר, בהעלותך קמד

ומאן דסאיב גרמיה וכו': ומי שמטמא עצמו, ונמשך אחד טובת עצמו, ואינו חסר לנפשו וגופו כלום, ואותו האילן, שהוא ז"א, נשאר, ואינו משים אותו לפניו ביראה, ולקבלו למעלה, אז, ולא ישליטנו האלקים לאכל ממנו, ולזכות באותו העושר, ודאי איש אחר יאכלנו. כש"א, יכין וצדיק ילבש. משום זה צריך האדם לזכות לעולם ההוא במה שנותן לו הקב"ה, ואז אוכל ממנו בעולם הזה, וקרן ההוא ישאר אצלו לעולם האחר, שיהיה צרור בצרור החיים. א"ר יוסי, ודאי הוא כן.