הסולם על ספר הזהר, אחרי מות פז

ותנינן קמיה דמר וכו׳: ולמדנו לפני אדוני, מהו קדש. הוא שלמות הכל שנקראת חכמה עליונה, שה״ס או״א עלאין. וממקום הזה נוזל שמן משחת קדש בשבילים ידועים למקום שנקרא בינה עליונה. שה"ס ישסו״ת, ומשם יוצאים מבועים ונחלים לכל צד. דהיינו בין לחכמה ובין לחסדים, עד שמגיעים ל זאת הזו. שהיא מלכות. וזאת ההיא כשהיא מתברכת היא נקראת קדש, ונקראת חכמה, וקוראים לה רוח הקודש. כלומר, רוח, דהיינו ו״ק, מקדש הזה שלמעלה, דהיינו ו״ק דחכמה. וכשיוצאים ומתעוררים ממנה סודות התורה, היא נקראת לשון הקדש.