דתניא א״ר יהודה וכו׳: שלמדנו אר״י, מעזות של צדקת אחת, יצאו כמה טובות לעולם, ומי היא. היא תמר. שכתוב, ותשב בפתח עינים. אמר רבי אבא, פרשה זו מוכיחה לנו שהתורה היא סתומה וגלויה, שיש בה נגלה ונסתר, והרי הסתכלתי בכל התורה כולה, ולא מצאתי מקום שיהיה נקרא פתח עינים. אלא הכל סתים הוא, וסוד הסודות הוא.