פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות ט:ב:א
Sirilio on Yerushalmi Terumos 9:2:1 (Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 9:2:1) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →גידולי תרומה תרומה. מפרש בפ"ק דשבת דמי"ח דבר הוי וטעמא כתיבנא לעיל:
גידולי גידולין. מפרש בגמ' דגידולי גידולין דשרו היינו בדבר שזרעו כלה כגון חטים ושעורים. וגידולי גידולין היינו אם חזר וזרע גידולי תרומה ועתה מה שצמח מהן חולין:
אבל הטבל גידוליו מותרין. מפרש טעמא בגמ' ולקמן תנן הטבל גידוליו מותרין בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה גידוליו וגידולי גידולין אסורין. ובגמ' נפרש החילוק שבין טבל לתרומה:
ומעשר ראשון. דלא ניטלה ממנו תרומת מעשר:
וספיחי שביעית. שזרען גוי בשנה שביעית ומפרש בפ' שלש ארצות ודוקא בזרעו כלה אבל אין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין ומפרש התם דהאי איסורא היינו לענין דבעי הפקר וצריך שיאכלנו בקדושת שביעית אבל בזמן דאית בה איסור אכילה שרי אם נמצא מחובר לקרקע במ"ש דבטלה ע"י קרקע:
ותרומת ח"ל. ואסיקנא לעיל דאפילו במזיד ובישראל נמי לא קנסו:
גידולי הקדש ומ"ש חולין. כגון שזרע סאה מהן והוסיף כמה סאין אין צריך לפדות אלא סאה אחת כדתניא לעיל. ובפ' התרומה והבכורים מפרש הא דקתני גידולין דמ"ש ובכורים חולין למאי הילכתא ומפרש לזרים ובהמה אבל לא למחיצתן דלעולם בעו מחיצה:
ופודה אותן בזמן זרען. מפרש תלמודא בזמן שזרען בשער ראשון ור' יוחנן מפרש פודה כל האוצר בדמי אותה סאה ודמי הסאה הם כשער שעומד בו ולא כשער הראשון וקמ"ל דאפילו אם לא פדה אותן הגידולין חולין הן וכשבא לפדות אינו חייב לפדות אלא סאה א' אותה שזרע והיינו כזמן זרען דלא היה אלא סאה וכפי השער שעומד בו דיינינן דבזרעו כלה קא מיירי וכדפרישית ובגמ' מפ' חילוק בין הקדש למעשר שני:
מאה לגנה של תרומ' וא' של חולין. שדה שנזרעה ערוגות ערוגות ויש מאה ערוגות של תרומה וא' של חולין ולא ידיע הי מינייהו דחולין מותרין בדבר שזרעו כלה כדאמרי' לעיל דמשלך נתנו לך. לגנה פי' בערוך לשון לגין מאה לגינין של זרע תרומה שזרען ולי נראה שהוא לשון ערוגה שתרגם יונתן בפסוק הלא אם שוה פניה ויקרב יתהון זרעיין זרעיין לשבטין הא כזרעי חיטין על לגנין וסערין על סומנין וכונתין על תחומין. לגנה לשון דבר פרוס ורחב לשון לעז קורין לחררה גדולה ודקה לגנה:
דבר שאין זרעו כלה. מפ' במתני' כגון לוף ושום ובצלים:
אפילו מאה חולין וא' של תרומה כולן אסורין. אפילו מאה נגנין של הזרע חולין וא' של זרע תרומה ולא ידיע הי מינייהו תרומה הכל אסור ואע"ג דתרומה עולה בא' ומאה הכא דזרועין אין הקרקע עולה דהרי הקרקע עומד במקומו והלגנה במקומה עומדת והכי תניא בתוספתא אבל דבר שאין זרעו כלה לא יעלה שאין הקרקע עולה בא' ומאה. תלש יעלה ובלבד שלא יתכוין לתלוש ר' יוסי אומר אף יתכוין וילקוט ויעלה בא' ומאה ע"כ:
הטבל גידוליו מותרין. הטבל שנתמרח בכרי והוקבע למעשר דאסור לאכול ממנו עראי אם זרעו תנן לעיל דגידוליו מותרין לאכול ממנו עראי כל זמן שלא הוקבע למעשר ומפ' השתא דבזרעו כלה הוא קאמר:
אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין נמי אסורין. לאכול מהם עראי אפילו קודם אותו מירוח מפני אותו טבל שנתמרח כבר המעורב בהן דכיון דאין זרעו כלה חשיב בעין ובגמ' מפרש עד כמה גורנות הגידולי גידולין אסורין וכל זה מיירי דלא רבו גידוליו על עיקרו כדאיתא בסוף הנודר מן הירק: