פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות ה:ג:ב
Sirilio on Yerushalmi Terumos 5:3:2 (Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 5:3:2) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →ולא סוף דבר שפיחתה התרומה. שיכול לתלות שפיחתה דשרי אלא אפילו אינו יכול לתלות אלא דודאי פיחתו החולין:
והתרומה בעינה. וכגון שהתרומה קודם שנפלה מדדוה הרבה פעמים ועמדה על מדתה והחולין היו מדותיו טפופות ולא היו כבושות וכשחזרו ומדדום אחר שנפלה עמדו על מאה סאין שהדין נותן שהחולין פיחתו או כגון שהיתה התרומה מנוקה מצרורות ונפלה לתוך החולין ואח"כ נטלו צרורות מן החולין וביררוהו דהשתא ודאי חולין הן דפיחתו והתרומה בעינה היא טוחן ומתיר ואולי אחר טחינה ימצאו מאה ואחת:
קליפי איסור מצטרפין להעלות את ההיתר. דכיון דבלעו מן ההיתר ואינהו לאו בני אכילה נינהו חזינן להו כאילו גופן היתר וכן פסק הראב"ד ז"ל פי"ג דהיל' תרומה:
אי אתה מוציא זונין וטנופת שבהן. דאע"ג דזונין וצרורות שבחולין לאו מאכל אדם הן אפ"ה מצטרפי להעלות את התרומה ולדברי רב הונא אפילו זונין דתרומה מצטרף עם החולין להתיר:
לפחות ממאה. דאוסרת אתה מוציא זונין וטינופת שבה והויא הסאה של התרומה פחותה ותצרפנה עם החולין לבטלה:
אי אתה מוציא שמרים שבהן. כדי לאסרן אלא צרף הכל ובטל הלוג: ה"ג לוג יין עכור שנפל למאה לוג יין צלול אתה מוציא שמרים שבו והכי איתא בתוספתא ואשמועינן דאם חזר ונפל עליהן שוב יין של תרומה קודם שהספיק להעלות הלוג לרבנן משערין השמרים בהדי החולין ומבטל: