פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות ג:ג:ט

מן מה שעובר בלא תעשה אתה יודע מה שעשה עשוי. סמיך אמאי דא"ר יוסי בר חנינא לקמן המקדים תרומה לבכורים לוקה וס"ל כאביי דאמר פ"ק דתמורה כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני דאי ס"ד לא מהני אמאי לקי. ורבא אמר התם שאני הכא דכתיב מכל מתנותיכם תרימו את כל תרומת ה' דאזהר להו רחמנא ללוים אי יהבי לכו ישראל מעשר ראשון קודם תרומה גדולה וכגון שהקדימו לוי לכהן בכרי אחר שנתמרח וקאמר רחמנא דלוי חייב בכל תרומת ה' וחייבין להפריש בין תרומה גדולה בין תרומת מעשר אלמא דמפרישין תרומה גדולה אחר המעשר וכי תנן שנאמר מלאתך ודמעך לא תאחר ארישא קאי דקתני שהוא עובר בלא תעשה:

ר' יוסי בר חנינא אמר לוקה. ובפ"ק דתמורה אסיקנא דאינו לוקה קאמר:

אינו לוקה. בפ"ק דתמורה נפקא לן דהכתוב נתקו לעשה דכתיב מכל מתנותיכם תרימו את כל תרומת ה' ודרשינן ליה התם למ"ר שהקדימו בכרי דעבר על לאו דלא תאחר שהקדים מעשר לתרומה ונתקיה ללאויה מן מלקות והעמידו בחזור והפרש ואע"ג דלא סמיכי אפ"ה חשיב ליה לאו שנתק לעשה ולא לקי. ומ"ד דלקי סבר דלא דמי לנותר כיון דלא סמיכי להו דגבי נותר הכי כתיב ולא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר באש וגו':

מה מקיים ר' יוחנן מלאתך ודמעך לא תאחר. כיון דלא לקי וקיי"ל דאסדר הפרשה קא מזהר דאי לאשמועינן דצריך להקדים את הראוי להקדים במלאתך ודמעך ובכור בניך תתן לי סגי שתרגם אנקלוס בכורך ודמעך ותניא במכילתא מלאתך אלו הבכורים שהן ניטלין מן המלא ודמעך זו תרומה. ופירושה נ"ל דבכורים דרשינן בהו בפ' העור והרוטב דאין מביא אותן משקה דכתיב פרי האדמה ודרשינן פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקה ותנן פ' כיצד מפרישין הקרובים מביאין תאנים והרחוקים מביאין גרוגרות וצימוקין ואילו גבי תרומה מצוה ליתנה שמן ויין שהוא כמו דמעך הנוזלת מן העין דכתיב בה כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ומשו"ה קרי לבכורים מליאה שהשבלין מביא בקשיהן וכן כולהו שבעת המינין וכיון דרחמנא אקדמינהו לבכורים על התרומה ה"ה תרומה לראשון וכדתנן במתני':

פתר לה בביעור. שנת הביעור דהיה מתודה בשנה הרביעית כדתנן בפ' בתרא דמעשר שני והתם תנן נמי ואם הקדים מעשר שני לראשון אינו יכול להתודות ולהכי הוא דאהני האי לאו: