פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות יא:ג:ג

ומשני דכי קאמר ר' אלעזר דאפילו זכו בהן בעלים לא יביא היינו שלא ליקטן וכו'. וברייתא דרך בכורים מיירי שלקטן משעה ראשונה לכך ומש"ה אהני קרא שם בעודו פרי לעשותן משקין ואההוא רבי רחמנא:

זיתים טהורים ייעשו שמן. דיצהר כתיב גבי תרומה:

טמאים לא ייעשו. דאיכא תקלה ובעינייהו חזו להיסיקא ולא משהי להו אבל אי עביד להו שמן משהי להו ואיכא תקלה:

ענבים טמאות לא יעשו. דודאי איכא תקלה דלא חזו להדלקה ובעינייהו חזו להדלקה. והא דטהורות לא יעשו לקמיה מפרש טעמא:

משמו. של ר' מאיר:

ור' יהושע אומר ייעשו. דסבירא ליה דרמי ליה בכלי מאוס וליכא תקלה כדאיתא בפסחים פרק כל שעה:

ענבים טהורות יעשו. דלמעליותא הוא מעיקרא ענבים והשתא יין ולעילוייא משנינן:

טמאות לא ייעשו. ומשום תקלה ופליג אדר' מאיר בזיתים טמאים וענבים טהורות:

טמאים יעשו. גבי ענבים ולקמיה מפרש טעמא דר' יהודה ופליג אדר' מאיר בזיתים טמאים ובענבים בין טמאות בין טהורות ופליג אדר' יעקב בענבים טמאות:

ור' בענבים טמאות סבירא ליה כר' מאיר ור' יעקב ופליג אדר' יהודה. ובזיתים טמאים סבר כר' מאיר ודלא כר' יעקב ור' יהודה ובענבים טהורות נמי פליג אדר' מאיר:

כל עמא רביין על דר' מאיר בענבים טהורות. דייעשו יין דר' ור' יהודה ור' יעקב סברי הכי דיעשו חשובות לאוכל מן המשקה. דאין עלולין לקבל טומאה וכשהן משקה עלולין:

כל עמא רביין על דר' יהודה בענבים טמאות שלא ייעשו. דר' ור' יעקב ור"מ אמרי דלא יעשו:

מן החרצנים ומן הזגים. דחזו להיסיקא טפי מענבים:

היך עבדין עובדא. דשקולים הן ולא איפשיטא. ופסק הרמב"ם ז"ל דזיתים טמאים וענבים טמאים דורכן פחות מכביצה והכי אמרי' בפ' כל שעה: