פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות י:ג:א

תלתן שנפלה. תלתן של תרומה שנפלה לתוך בור של יין של חולין אע"ג דטעם עצו ופריו שוה אין העץ מצטרף עם הפרי לאסור יין של חולין לפי שאין העץ קדוש בתרומה ובמ"ש אלא דוקא הזרע הוא דמשערונן:

ליתן טעם. בששים דמין בשאינו מינו הוא:

אבל שביעית וכלאי הכרם. אף העץ אסור דכלאי הכרם אפילו הקשין אסורין והעץ של תלתן נותן טעם לשבח ולגבי שביעית מיירי כדמסיק בפ' הפיגם בקדושת שביעית לביעור והיינו ביעור דאיסורא שעבר זמן ביעור דהיתירא ויש קדושת שביעית במאכל בהמה דבעי ביעור ואוסר בנותן טעם כדאיתא התם:

מי שהיו לו חבילי תלתן. בגמ' מפ' כמה שיעור חבילה:

ידלקו. כדמפ' בפ' בתרא דכלאים דדין כלאי הכרם בשריפה דכתיב פן תקדש תוקד אש. ומפ' בפ' בתרא דערלה דפליגי ר"מ ורבנן בהא אי חבילין הוי דבר שבמנין ואיסורי הנייה ובטלי בא' ומאתים:

היו לו חבילי תלתן של טבל. מפ' הכא בגמ' כלישנא קמא דאביי בפ' ביצה דמפ' טעמיה דמתני' דקטנית דברי הכל איסורייתא טבלא חבילי' דשיבלים דאין גידוליהן לכך אין גרנן אלא במירוח בכרי אבל קטנית יש בני אדם הרבה שאין חובטין אותן יחד אלא כדי קדירתן לפיכך הכנסתן בחבילות זהו גרנן. תלתן מין קטנית ומעט נותנין בקדירה כדי ליתן טעם כדאיתא לקמן פ' בתרא:

כותש. זהו דרך דישתן:

ומחשב. מאומד כמה זרע יש בהן:

ואין מפריש על העץ. אין צריך להפריש על הקשין. ומפ' התם דאע"ג דטעם עצו ופריו שוה לא חייבו חכמים את עצו במעשרות:

ואם הפריש. וקרא שם קודם כתישה:

ואתן את הזרע. ולא העץ דכיון דקרא שם זכה בה כהן הילכך נותן את העץ עם הזרע: