פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות א:ב:ד

לדברי ב"ש. דאמרי במתני' תרומת עצמן בהן דקשיא לן ואמאי כיון דתרם על השמן ולא תפשה תרומה עליהן נשארו הזיתים טבל כדמעיקרא ומ"ט דב"ש:

ומפ' דהיינו טעמא דנעשה כאומר ה"ז תרומה עליה ועל שלמטה. דהשתא א"נ לא תפיש על שלמטה משום דהוי שמן מ"מ קרא שם עליה וקדשו מדומעין:

במינו. דוקא סברי ב"ש דתפסא שם תרומה על הזיתים וכגון דזיתים טבל ושמן טבל אבל אם הזיתים חולין והשמן טבל או זיתים טבל ושמן חולין דהיינו במין על שאינו מינו לא פליגי:

א"ל ר' זעירא. לר' חנניה אין זו טעמו של ר' אמי אליבא דר' יוחנן אלא דר' יוחנן סבר אליבא דב"ש דכיון דאמר הרי זו תרומה נפטר מה שבידו כלומר גם שהשמן יהא פטור דהוי חולין מתוקנין וזיתים טבל דהוי שאינו מינו נמי פליגי ב"ש כדמפ' ואזיל:

ופריך וחולין פוטרין את הטבל. מי נימא דאיפכא נמי פליגי ב"ש דבזיתים חולין מתוקנין ושמן טבל ה"נ דשמן קדש מדומע ושרי לכהן:

כאחת. נפטר מה שבידו והיינו היכא שהזיתים טבל והשמן חולין. והיכא שהזיתים חולין והשמן טבל שהוא למטן נפטר מה שלמטן השמן שהוא טבל וקדוש מדומע אע"ג דלא הזכיר השם אלא על זיתים:

כאחת מכיון שאמר וכו'. כלומר תכף ובת אחת:

מכיון שאמר הרי זו נפטר וכו'. ומשום דקרא שם סברי ב"ש תרומת עצמן בהם כי היכי דלא להוי שם לבטלה בין מין על מינו דהיינו טבל על טבל ובין מן החיוב על הפטור ומן הפטור על החיוב נמי והכי אמרינן לקמן דמתני' דבסמוך על דעתיה דר' יוחנן במחלוקת. והשתא מיתרצו תרתי מתני' לר' יוחנן אליבא דר' זעירא דהכא אמרי ב"ה אין תרומתן תרומה משום דב"ש אמרי קדשו מדומעין ואפילו בחולין על טבל וטבל על חולין ומתני' דסוף פירקין דוקא בטבל על טבל איירי ור' חנניה דסבר דבמינו דוקא הוא דפליגי דהיינו טבל על טבל וס"ל דטעמא דמתני' מפני גזל השבט וכפי' דר' מנא מתרץ השתא רומיא דמתני' דבתרומה גדולה עסקינן שהיא צריכה לתרום מן המוקף וזיתים על שמן לא הוי מוקף אבל תרומת מעשר דלא בעיא מוקף כדאיתא לקמן בפ' אין תורמין ועוד דבעיא משקל ומנין ומדה דכתיב מעשר מן המעשר בצמצום וא"כ צריך למודדה תחלה קודם שיקרא עליה שם וכי מודדה הא הפרישה מן האחרות וליכא מוקף ומודו ב"ה דהויא תרומה בדיעבד ומתני' דסוף פירקין דתנן דבדיעבד תרומתו תרומה בתרומת מעשר קא מיירי לר' חנניה: