פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ט:א:ט
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 9:1:9 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:9) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →שיירי פתילה. הנותר מן הפתילה שלא נגמר בשבת לידלק והוי מוקצה בשבת מחמת איסור וכן עצים הנותרים במדורה שלא נגמרו לשרוף בשבת דהא נמי מוקצה מחמת איסור הוא:
ושיירי שמן. הוי פלוגתא דר"ש ור' יהודה בפ' כירה וקיי"ל כר' יהודה בהא דמוקצה מחמת איסור היא כיון דאיתקצאי לבין השמשית איתקצאי לכולי יומא:
תרויהון אסיר. משבת ליו"ט וס"ל השתא דטעמא דקדושה אחת היא ודוקא נקט שכבו בשבת שיהו אסורין בי"ט לטלטלן דאי נותרו מי"ט לשבת לא הוו מוקצין לא פתילה ולא מדירה ולא שמן:
ור' יוחנן אמר מותר. אזיל לטעמיה דסבר שתי קדושות הם:
מאן אפכה ליה לפתילה גבי ביצה. מי הוא זה שהפך וערב פתילה עם ביצה לדמותן והא לא דמו דגבי ביצה טעמא לאיסורא דב"ה היינו משים פירות הנישרין או משקין שזבו דמהני' בתרנגולת העומדת לאכילה מוקמינן לה וגזרה לגזרה היא כדאמר התם והיכי נגזור עלה טפי מיום זה ליום אחר והיינו טעמא דרבנן דפליגי עליה דר' יהודה ואפשר דרב ור' חנינא מורו הכא להיתר ולא לאיסור אבל פתילה ומדורה דשכיחי דכלו ואזלי מצינן למימר דמשבת ליו"ט נמי לאיסורא ור' יוחנן דשרי ס"ל דכיון דמסיקין ביו"ט לא אסח דעתיה מינייהו והיכי אמרינן דמשום דפליגי בפתילה איפליגו נמי על ר' יוחנן בביצה:
מן מה דאנן חמיין רבנן מדמו לה. דר' ייסא שרע מינה מטעמא דרב ור' חנינא פליגי בפתילה אלמא שייכי אהדדי ורב חסדא נמי לקמן אקשי מרב ארב דפתילה לגבי רב דעירוב דס"ל דכולהו משום טעמא דקדושה אחת היא לאיסורא דכיון דאין שעת הפסק בין זו לזו הא איקצי לבין השמשות דאפוקי שבתא וכיון דאיתקצאי לבין השמשות וכו':
ארבעה זקנים. בפרק בכל מערבין מפרש להו דהיינו רשב"ג ור' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה ור' אלעזר בר' שמעון ור' אסי בר יהודה והתם מסקינן דגמ' גמיר לה רב מרביה דהני סברי כר' אליעזר דס"ל התם יום טוב הסמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי בראשון למזרח ובשני למערב בראשון למערב ובשני למזרח עירובי בראשון ובשני כבני עירי ופי' רש"י ז"ל אם היה צריך יום ראשון לילך לכאן ויום שני לילך לכאן יכול לערב למזרח ולמערב ערב י"ט הראשון ואומר עירובי של מזרח יקנה לי היום לצורך מחר ועירובי של מערב יקנה לי בבין השמשות דלמחר ליום שני דקסבר ר' אליעזר שבת וי"ט לאו כחד יומא אריכא נינהו אלא הן שתי קדושות ולכל חד וחד אית ליה חדא שביתה ובכל חד מיקניי ליה שביתה לאי זה צד שירצה ובין השמשות דקמא לדידיה הוא דקני ולא ליום שני עירובי בראשון ובשני כבני עירי כלו' ואם לא היה רוצה לילך אלא בחד מן הצדדין ביום הראשון ובשני אין צריך לזוז מתחומו לא לכאן ולא לכאן ואינו רוצה להפסיד לא אלפים של תחומו מכאן ולא אלפים של תחומו מכאן יערב עירוב אחד לצד שהוא רוצה לילך בו ביום ויאמר עירובי זה יקנה לי לצורך מחר ובשני הריני כבני עירי שלא עירבו ע"כ ורבנן מספקא להו התם אי הוו קדושה א' אי שתי קדושות וסברי דאי נאכל עירובו בראשון אין לו עירוב בשני דדילמא שתי קדושות הן ומשום דדילמא הוו קדושה א' מערב לרוח א' או אינו מערב כל עיקר ולדעתם אם נאכל עירובו בראשון שמא קנה ג"כ שם שביתה ביום השני ואין לו אלפים לכל רוח כאנשי העיר או שמא לא קנה ואין לו אלפים לצד מזרח הילכך נמצא חמר גמל ולר' אליעזר דהוו שתי קדושות ודאי אפילו שנאכל עירובו בראשון יכול להיות בשני כבני עירו דהא לא קנה בין השמשות דיומא קמא אלא ליומיה ותו לא ופסיק רב דהלכה כארבעה זקנים ושתי קדושות הוו והשתא פריך רב חסדא דא"כ קשיא דרב אדרב דהא ס"ל הכא גבי פתילה דקדו' אחת היא ולא משני לה הכא ובגמ' דילן פרק בכל מערבין פריך לה ומשני דגבי ביצה שאני משום הכנה דנולד חמיר וה"ה גבי פתילה כיון דהוי מוקצה מטעם איסורא דאורייתא חמיר משא"כ בעירוב דאיסורא דרבנן הוא:
מאן אפכא לה לפתילה גבי ביצה. דבשלמא בביצה אשכחן דקאמר רב נולדה בזה אסורה בזה ונראה דטעמא משום דקדושה אחת היא אבל בפתילה אמאי פשיטא להו דטעמא הכי דפרכינן מינה לארבעה זקנים מביצה הו"ל למיפרך שהרי פירש רש"י ז"ל שאין חילוק בין שבת אחר יו"ט בין יו"ט אחר שבת משא"כ בפתילה כדאמרינן לעיל: