פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ח:ח:ז
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 8:8:7 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 8:8:7) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →ואם אדם של צורה הוא וכו'. פירש הראב"ד ז"ל דמותר לרחוץ דקתני ברישא בחנם קאמר אבל בשכר לא דהוי כסחורה ואם אדם חשוב הוא לא ירחוץ דחנם דידיה כשכר דמי ואינו נכון דהא בדיומסית עסקינן דבטלה היסק תבן של שביעית לגבי חומו ומסייע אין בו ממש א"כ מה לי אדם חשוב מה לי אינו חשוב ועוד דמשמע דאפילו בשכר נמי שרי דהא כי מתהני לאחר שנשרפו הוא דמהני ולאחר שנשרפו אין כאן גחלים קיימות לומר דאיסור בעין הוא ועוד דתבן וקש בניצוץ כל דהו הם כלים. ועוד דאשכחן בפ' כל שעה גבי ערלה וכלאי הכרם דחמירי איסורייהו בהנייה דלא אסיר אלא דוקא בשרשיפא כדאיתא התם. לכך נ"ל דה"ק ואם אדם חשוב הוא לא ירחוץ בשום מרחץ ואפילו שהוסקה ע"י גוים ואפילו בדיומסית בשנה השביעית דכיון דיודעין בו דאדם חשוב הוא יסיקו בו דברים אחרים כגון בשמים של שביעית כגון קטף ומוצטכי ולבונה ואמרינן לעיל פ' כלל גדול זוטא דמיני בשמים יש בהן קדושת שביעית ונותנין אותן לכבודו כדי שיהא ריחו נודף והריח קודם שכלה הוא דנודף והוי בעין והשתא אתי שפיר דריב"ל הוה אזיל מן לוד לבית גוברין בשנת השמיטה למקום שאין בו קדושת שביעית דהיינו בית גוברין דאמרינן פ"ב דדמאי דבית גוברין התירה ר' כמו בית שאן דלא כבשוהו לא עולי מצרים ולא עולי בבל דלא היה שום מרחץ מותר לו במקומו # [שהוא] קדוש לא של גוים ולא של ישראל דבשמים ותבן קדושים הם אפילו של גוים בשמטה ושמא לכל זה נתכוין הרמב"ם ז"ל. ויש לדקדק למה לא כ' הרמב"ם ז"ל אוקמתא דגמ' כיון דכ' הרב ז"ל תוספתא דיוצן ונ"ל דהרב ז"ל מפ' דהתוספתא בהסיקוהו ישראל קאמר ומתני' בהסיקוה גוים והוי דומיא דאין נותנין את התבן לתוך הכר ואם נתנוהו אחרים דהיינו גוים הרי הוא בטל ואין צריך אוקמתא דגמרא אלא בהסיקוה ישראל וקשה אכתי מי הגיד לו לפסוק כדברי הברייתא ולא כדברי הגמ' אבל הנכון דמתני' בישראל הוא דמיירי וכדמשמע הוסקה דיעבד ובבא דמתחשב אפילו בשל גוים אסור וכמו שכתבתי:
לוד. קדושה היא כדתנן בריש גיטין דכבשוה עולי מצרים ועולי בבל: