פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ח:ב:ה

ותרומה לא ניתנה להדלקת הנר. בתמיה נהי דמ"ש לא ניתן להדלקה כדכתיב ולא ביערתי ממנו בטמא אבל תרומה הא ניתנה להדלקה כדגרסינן בפ' הערל אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מאי דכתיב ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי בשתי תרומות הכתוב מדבר א' תרומה טהורה וא' תרומה טמאה ואמר רחמנא לך להסקה תחת תבשילך:

ומשני תרומה טמאה ניתנה להדלקה. ושמן שביעית אפי' טהור שרי להדלקה מריבוי דקרא תהיה לאכול ומיהו מ"ש טהור מותר להדליק ממנו מדאמר רחמנא ולא ביערתי ממנו בטמא ש"מ טהור מותר ומ"מ ניחא הא דקתני מתני' שביעית קל מהן דהא מדליקין בשמן שביעית בין טהור בין טמא משא"כ בתרומה דאין מדליקין בטהורה ומשא"כ במ"ש דאין מדליקין בטמא וכן כ' רבנו שמשון ז"ל:

לזוסימי אוליירא. שם השמש שמשמש בבית המרחץ שמו זוסימי והשמשים של בית המרחץ קרוים אוליירים כדאיתא במס' שבת פ' חבית ולא ימסרנה לאורליירין:

אעליה לי לאשונא. לחדר הפנימי של מרחץ ושמן של שביעית היה בצלוחית:

א"ל. השמש:

לית אסור. כדאיתא בסמוך אתא אוליירא ושאל לר' ירמיה:

אין סכין שמן של שביעית במרחץ. משום דתניא בתוספתא לא יתן אדם שמן על גבי טבלא של שיש כדי להתעגל עליה שמפסיד מה שנשאר בטבלא:

סך מבחוץ ונכנס. דסיכת הגוף הוא ושרי: