פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ז:ב:ד
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 7:2:4 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:4) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →עלין שכבשן עם לולבין. שכבש תחילה לולבין דאלה ובטנה דפטירי מביעור ובא לכבוש עמהם אח"כ עלים דחייבין בביעור כדתנן במתני':
בין אלו ובין אלו יש להן ביעור. דס"ל להאי תנא דאע"ג דכבש עלין לבסוף האחרון נותן טעם בראשון והיינו כר' יהושע דפ' הפיגם דאמר גבי כבשים אף על האחרון ומפ' טעמא בגמ' קסבר האחרון נותן טעם בראשון ובתוספתא גרסינן דהאי סברא דיש להן ביעור היא דר"מ:
בין אלו ובין אלו אין להן ביעור. דקסבר דהראשון מושך לאחרון עמו ונותן בו טעם הילכך בתר לולבין אזלינן והיינו כר' אליעזר דאמר התם אוכלין על הראשון ומפ' טעמא בגמ' קסבר הראשון נותן טעם באחרון ובתוספתא גרסינן דהאי סברא רבנן היא:
עלין יש להן ביעור. וכל א' עומד לעצמו וכאילו אינן ביחד והיינו כר"ג דאמר התם כל שכלה מינו מן השדה יבער מינו מן הבית והאי סברא תנינן לה בתוספתא דר"ש היא ונ"ל דדוקא גבי עלין דאלה ובטנה עם הלולבין הוא דס"ל לר"ש הכי משום דלולבין אין להן ביעור אלא מצד השכונה ועוד דאין ביעורי כל האילן זמן שוה אבל ירקות שכלה מינן מן השדה שכבשו עם אחרים דעדיין לא כלה מינן בתר אחרון דוקא אזלינן ואין מבערין אותו אלא בר"ה של שמינית דהא שמעינן ליה לר"ש דאמר כל ירק אחד לביעור וכיון דאיפסיקא הילכתא לקמן כר"ג ממילא נפקא לן הכא דהלכה כר"ש ויתכן לפרש דהאי ר"ש דתוספתא הוא או ר"ש בן יהודה או ר"ש בן מנסיא או ר"ש בן לקוניא דאילו ר"ש סתם דהיינו ר"ש בן יוחי בהדיא פליג אכולהו לקמן בפ' הפיגם: