פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ו:א:ג
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 6:1:3 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 6:1:3) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →יהו פטורין. ממצות של חובת קרקע דכיון דנלקחה הארץ מהם ואפילו אח"כ חזר עזרא לה בטלה קדושתה ונתחללה דהא קסבר תנא דידן דלא קדשה לעתיד לבא קדושת יהושע וא"כ היכי תנן דמה שחזרו והחזיקו עולי בבל לא נאכל ולא נעבד ואפילו בגוי משמע דחזר ונתקדש ואמאי הא כיון דנתחלל נתחלל דלא חייב רחמנא ושמתם את דברי משאתה גולין אלא אלה והיינו חובת הגוף:
כתיב ויעשו כל הקהל וגו'. באנשי כנסת הגדולה כתיב בספר עזרא ובההיא פרשתא כתיב איך קבלו עליהם המצות כדמפ' לה ואזיל הקיש ביאתן וכו':
כי לא עשו מימי ישוע בן נון. כן מפ' בפ' המוכר שדהו אפשר בימי דוד ושלמה לא עשו סוכות אלא האי כי לא עשו כן לאו אסוכות קא מהדר אלא ה"ק כי לא עשו מה שעשו עכשו באותו חג מימי יהושע בן נון לסוכך שכינה בארץ ומאי ניהו קדושת הארץ ולקבל עליהם כל המצות התלויות בארץ ומפ' הכא אמאי קרי ליה ישוע לתנא דמתני' דסבר דקדושת יהושע לא קדשה לעתיד לבא:
ומפ' פגם הכתוב וכו'. דעזרא לא היתה שעתו מצלחת וזקופה כימי יהושע ואפ"ה השתדל לעשות כל מה שעשה יהושע וכיון דעשה שיקבלו המצות בזמן יהושע יפה כחו מיהושע וקרי ליה קרא ישוע:
אף ביאתם בימי עזרא פטורין היו ונתחייבו:
דוירשתה עליה אמר רחמנא ואלו לא היו כי אם יהודה ובנימין ומעזרא ואילך התחילו לקדש שמוטין ויובלות כדאיתא בפ' המוכר שדהו ולמ"ד התם קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא מפ' קרא דכי לא עשו כן הכי משום דבעו רחמי על יצרא דע"ז ואימסר בידייהו ואגין זכותא עלייהו כסוכה ולהכי קפיד קרא עילויה וקרייה ישוע דבשלמא משה לא בעא רחמי עליה דלא הוה ליה זכותא דא"י אלא יהושע דהוה ליה זכותא דא"י אמאי לא בעא רחמי עליה ופי' רש"י ז"ל לעולם כי לא עשו אסוכות ולא סוכות ממש אלא דבעא עזרא רחמי איצרא דע"ז ואימסר בידיה כדאמרינן פ' ד' מיתות ואגין זכותא דעזרא עלייהו כסוכה כי לא עשו דבר זה מימות יהושע בן נון והא דקפיד קרא לאדכורי יהושע טפי מאחרים וקא מדכר ליה בלשון גנאי דבכל דוכתא כתב יהושע והכא ישוע משום דיהושע הוה ליה למיבעי רחמי עלה דמילתא דבשלמא משה לא בעא רחמי וכו' ע"כ דברי רש"י ז"ל:
מדבר תורה נתחייבו. בימי עזרא דס"ל לר' יוסי בר חנינא כר' יוסי דפרק הערל דקסבר ירושת עזרא דאורייתא ושוב אין לה היתר:
אשר ירשו אבותיך וירשתה מקיש וכו'. קסבר ירשו אבותיך זו ירושה ראשונה בימי יהושע וירשתה זו ירושה שניה דבימי עזרא:
לא היה עליהם וכו'. אתא לפרושי אם הכתוב בא לירושת עזרא היכי קאמר והטיבך והרבך מאבותיך אדרבא דשפלים היו וכבושים תחת יד מלכי פרס כדכתיבי קראי ועוד דחסרו חמשה דברים כדאיתא ביומא ומשני דלהני מילי גדולים היו מאבותם דאינהו לא היה עלייהו שעבוד גליות ועוד לא נתחייבו אלא לאחר י"ד שנה שבע שכבשו ושבע שחלקו דכל מצות הקרקע לא נתחייבו אלא לאחר י"ד חוץ מחלה דכתיב בה בבואכם משונה ביאה זו וכו' כדאיתא פ"ב דכתובות ובנדה פ' יוצא דופן:
יש עליהם עול מלכות. ככתוב בספר עזרא כי עבדים אנחנו ובעבדותנו לא עזבנו אלקינו ויט עלינו חסד וגו' ודריש ליה הכי יעיר לבך לעבודתנו שתהא יותר גדול בקיום מצותיו יותר מאבותיך וטוב כלומר צדיק יותר מאבותיך:
עד שעה שקנו כולה. עד שהכירו כלן חלקם שנפל להם בגורל וכל כבוש שכבש כל שבט לדעת רבים היה ומיקרי כיבוש רבים ומפני כך חילק יהושע וב"ד כל ארץ ישראל אע"פ שלא נכבשה עדיין כדי שלא יהא כיבוש יחיד כשיעלה כל שבט ושבט ויכבוש חלקו כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"א דהיל' תרומות:
קונה ומתחייב. ואפילו שיתנו להם מס לעולי בבל סגי דלא פליגי ר' ורבנן אלא בהחזיקו דעולי מצרים אבל בשל עולי בבל לא: