פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ה:ד:ה
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 5:4:5 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 5:4:5) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →תמן תנינן. במס' ע"ז פ' ר' ישמעאל:
נחתום שהוא עושה בטומאה. אופה הפת קרוי נחתום תרגום שר האופים רב נחתומי ופלטר קרוי הלוקח מן הנחתום למכור בפלטיא ובשוק הכי איתא במס' דמאי וקרוי פלטר על שם פלטיא:
שהוא עושה בטומאה. דחזינן ליה שהוא עושה בטומאה א"נ דחשיד:
לא לשין. הטלת מים לקמח וגיבולו וגלגולו קרוי לישה:
ולא עורכין. אחר שהוא נילוש ומחומץ כל צרכו חולקין העיסה לככרות ומעמלין בה ועושין ככרות ולחמים קרוי עריכה פינייר בלע"ז וכל מעשה עריכה זו בעבירה:
והכא הוא אומר הכין. דבוררת וטוחנת ומרקדת עם אשת ע"ה ולא אסר אלא מהטלת המים ואילך:
כאן לתרומה. ההיא דלא בוררין מיירי בתרומה ומתני' מיירי בחולין ומשו"ה עד דאיכא הכשר תרומה דהיינו חלה לא מיתסר:
והתנינן נחתום. לכל העולם עושה פת שקונה ממנו הפלטר ומוכרו בחנות וצריך אתה לדחוק ולמימר נחתום בתרומה:
כאן בלותת. ההיא דע"ז ששורה ומזלח במעט מים החטים כדי לנקותן מעפרורית דהפירות הוכשרו וההיא דגיטין ומתני' בלא הוכשרו ואע"ג דקיי"ל בפ' ר' ישמעאל מותר לגרום טומאה לחולין שבא"י דכוותה דמייתי הכא קתני התם דאין קוצרין עם ישראל שעושה פירותיו בטומאה ובהוכשרו עסקינן ומאי דאמרינן מותר לגרום וכו' היינו בגוי דאין בפירותיו תרומה דדגנך ולא דגן גוי והא דאין דורכין משום דרב הונא דמשתכר באיסורי הנאה הוא כדאיתא התם אבל ישראל דאיכא בפירותיו הכשר תרומה אסרו לגרום להם טומאה מעיקרא והא דתניא בתוספתא דחלה ומייתי לה בפ"ק דנדה נולד לה ספק טומאה עד שלא גלגלה תעשה בטומאה שאני התם דנולד לה ספק טומאה מקודם שאי אפשר עוד להיות טהורים לגמרי: