פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ה:ב:ט
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 5:2:9 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 5:2:9) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →היתה שנה א' לפני שביעית. יש לענייה מחצה ולשון שעברה עליו שביעית דייק כר' ייסא דמשמע דימים קדמונים היה נטוע קודם שביעית ולר' חזקיה מצינן לפרושה שנטעו ערב ר"ה דשביעית וכל השנים דקתני אחר שביעית ואילך נינהו וכגון דריכנו אחר ביצה א' דהשתא גידולין דאחר ריכין דשאר שנים הוו דבעה"ב ואף דשביעית נמי איכא חשבון וכבר פי' במשנה דעתו דר' חזקיה. וכ' רבנו שמשון ז"ל וא"ת דהיכי משכחת לה שיחלקו עניים עם בעה"ב למחצה לשליש ולרביע והא אין עלי הלוף מתקיימין דיש להן ביעור כדתנן לקמן פרק כלל גדול זוטא ותירץ דמשכחת לה כגון שעקר הלוף בחורף עם העלין וטמנו בארץ כדתנן לעיל ואחר שעבר זמן הקרח חזר ונטעו והוסיף גידולין על גידולין וכן בכל שנה ושנה ע"כ. ואין צורך דהא אמרינן במס' כלאים דמתקיים בארץ ג' שנים והכי איתא לעיל נמי ופלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע בביצים דעיקרו היא כדמפרשי אמוראי לעיל ואע"ג דקתני במתני' אם לקטו עניים את עליו ה"ק דנתפייסו והלכו להם סגי דהא לא חשו על הביצים ואם לא נתפייסו יעשה חשבון בביצים ובביצים דוקא פליגי והראיה שהביא ממתני' דפ' כלל גדול זוטא ההיא בלוף שוטה מיירי דאין לעיקרו ביעור כדתנן התם והכא בלוף פקח מיירי כדפרישנא לעיל דאפילו לעיקרו יש לו ביעור לאחר ג' שנים ?(א):
ר' בון בר חייא אף בשאר שני שבוע. ס"ל לר' בון דעקרו דקתני במתני' היינו כעקרו דר' יוחנן דלעיל דתלש דפנותיו מן הגושין והניחו במקומו דהיינו ריכנו דאמרינן לעיל ומספיק לשלא יתפוס בו דין ספיחים כדאיתא בפ' ג' ארצות ואשמעינן השתא ר' בון דכי היכי דמהני ריכון לספיחים מהני נמי בשאר שני שבוע לחילוק קדושת המעשרות דאע"פ שהניחו במקומו אם שנייה נכנסת לשלישית אין בו דין שלישית וכן אם שלישית נכנסת לרביעית דריכנו אין בו דין רביעית ואע"ג דאמר בעא פשיטא ליה אלא דשאל לחברים סברתן וכמו שפירשתי בפתיחה:
והא תניא. סייעתא לר' בון דתניא היתה שנייה והיה נטוע בה ודינה מ"ש:
נכנסת לשלישית. שדינה מ"ע והיה הלוף מחובר לקרקע:
אינו מרכנו. לשלא יגדל גידולין:
ואינו מונע ממנו מים. דתנן לעיל פ' שדה הלבן פול המצרי של שקיא שמנע ממנו מים ל' יום לפני ר"ה מתעשר לשנה שעברה וזה כדי שלא יהו גידוליו שלאח"כ מ"ש מפני תקנת עניים שיזכו בגידוליו תקנו שלא ימנע מים ממנו ולא ירכננו:
היתה שלישית. שדינה מ"ע והיה לו לוף מחובר לקרקע:
מרכנו ומונע ממנו מים. כדי שיהא מתעשר לשנה שעברה דריכון כעיקור והוי לעניים והוי כנלקט גמור בשלישית אלמא דריכון כעיקור הוי אף בשאר שני שבוע ולא לענין ספיחים לחוד:
ר' ייסא וכו' תפתר וכו'. ר' ייסא אזיל לטעמיה משום דר' בון לא פי' האי ריכון דמהני למעשרות אם אחר שעשה ביצה בשנה הנכנסת הוי כר' חזקיה דלעיל או מיד קודם שעשה גידולין ור' ייסא ס"ל לעיל דלא כר' חזקיה וריכון לא מהני אלא מיד וחשבון דקתני היינו בגידולין דקמי שביעית ולהכי אתי לפרושי דעיקור דמתניתא דהכא דהיינו ריכון כי היכי דאהני למעשרות עד שלא צמחו גידולין הוא דהוי וליכא למימר דפליג וסובר דריכון לא מהני כעיקור גמור חדא דהוא מודי לעיל דריכון סגי ועוד דלא היה לו למימר עד שלא צמחו גידוליו והכי אמרינן לקמן בפ' ג' ארצות דריכון סגי ובפ' הנודר מן הירק נקטינן הכי בפשיטות: