פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ה:ב:ז
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 5:2:7 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 5:2:7) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →אין תימר ריכון כעיקור הוא. טעמא דר"א קא מפ' דס"ל לר' ייסא דלהכי פליג ר' אליעזר ואמר דיעשה חשבון וכו' משום דמספקא ליה לר' אליעזר אי חשיב ריכון כעיקור או לא דאי אמרת חשיב כעיקור דחשיב כנלקט לענין דלית ביה איסור ספיחים וירק מותר הוי כדאיתא פ' ג' ארצות ובפ' הנודר מן הירק א"כ לענין ממון עניים נמי כנלקט בשביעית דיינין ליה וכולו דעניים הוי דומיא דאתרוג ואתרוג הנלקט בשביעית אפילו הוי כמו כד דין שביעית אית ביה כדאיתא בר"ה הילכך כלהו גידולין דששית ושביעית ושמינית דעניים הוו דכי גדל לעניים גדל וכולו לעניים הוי ואפילו גידולין דשמינית שבחא דממילא הוי:
ואין תימר אין ריכון כעיקור. דהא חי הוא בשביעית מן הארץ דלא מצינן למימר דנלקט גמור הוא וכלהו גידולין דעניים אלא עקירה דעבד למוצאי שביעית היא דהויא עקירה ושני מיני גידולין יש לבעה"ב מלבד גופו כל גידולי דקמי שביעית דהא עשה ביצים הרבה קמי שביעית וגידולי שמינית דבשמינית גופה אחר משך זמן הוא דעקרו. וכיון דמספקא לן גידולין דשביעית מיהא דעניים חשיבי ומשו"ה אמר יעשה חשבון עם העניים. ור' ייסא לא ?(א) [גמר מילתיה] דר' יהושע סבר לדידי אין כאן ספק דסבירא לי כר' יוסי ואף אם נאמר ריכון כעיקור ולעניים ולעשירים הוי כיון דבעה"ב היא ריכנו והניחו הוה ליה הפקר והוא עקרו וסבירא לי כר' יוסי דפירות שביעית למציאה דמו והראשון זכה הילכך אין כאן חשבון:
ה"ג בכל הספרים ר' חזקיה פתר מתני' ערב ר"ה של שביעית נטעו ערב ר"ה של שביעית ועשה ביצה בתחלת שביעית וריכנו בשביעית ועקרו בסוף שביעית אין תימר ריכון כעיקור אין כולו לבעה"ב. ופי' בו רבנו שמשון ז"ל ור' חזקיה פתר נמי מתני' בשנטעו בששית ועשה ביצים בששית אלא דמוקי לה בשריכנו בששית ועקרו לגמרי בשביעית דאם הריכון כעקור הכל לבעה"ב ואפילו מה שהוסיף בשביעית דלאו מארעא קא רבי והרי הוא כמונח בתיבה ואם אין הריכון כעיקור הכל לעניים אפילו מה שהוציא בששית דבתר לקיטה אזלינן ומן הדין אין לעניים עמו חשבון שהרי או כולו לעניים או כולו לבעה"ב אלא דמספיקא עביד ר' אליעזר ריכון כעיקור בגידולי ששית ולא כעקור בגידולי שביעית וטעמא דר' יהושע משום דריכון כעיקור ומילתיה דחזקיה כתובה בשיבוש וצריך לתקן הגירסא לפי הפתרון שאמרתי עכ"ד. ואני תמה מאד היאך מוחק הספרים בלי ראיה הגמ' אמרה שנטעו ערב ר"ה של שביעית דבהכי הוא דפליג אדר' ייסא והוא ז"ל אומר שנטעו בששית הגמ' אמרה ועשה ביצה בתחלת שביעית והרב פי' ועשה ביצים בששית הגמ' אמרה וריכנו בשביעית והרב פי' דריכנו בששית. ואני רואה לקיים גירסת הספרים וה"פ האי גברא נטעו ללוף ערב ר"ה דשביעית דעיקר דהיתירא נטע ערב ר"ה דשביעית דהיינו יום א' קמי ר"ה דשביעית וחשבון דמתני' בגידולין דבתר שביעית הוא דהוי ולא גדל בשביעית אלא ביצה א' דאע"ג דאית בה איסור ספיחים כיון דנכרת היא לחודה היא דאסירא ועיקר לא מיתסר דבטיל השרף ברובא דהיתירא דמעיקרא ומיד ריכנו ואפילו אחר הריכון גדל גידולין ועקרו בסוף שביעית קמי שמינית ואחר שעקרו חזר והוסיף גידולין דהיינו ביצים כמו הבצלים בעלייה והשתא מספקא ליה לר' אליעזר כמה הוי דעניים אם הביצים שגדלו מריכון עד העיקור דלאחר עיקור לא דאי אמרת ריכון כעיקור הוי כולו לבעה"ב ואין כאן לעניים אלא ביצה דעיקרו דהיתירא הוי וגידולין דבתר ריכון נמי ?(ג) העיקר הוא דגרמי להו ולא הביצה ולאחר עיקור כ"ש דלאו דאיסורא הוו ולאו דעניים הוו דדמו לבצלים שהשרישו מאיליהן ואי אמרת אין ריכון כעיקור א"כ אפילו גידולין דבתר הכי דעניים הוו הילכך אין כולו לבעה"ב גידולין ועיקר אלא הגידולין דבתר ריכון לעניים וגופו וגידולים דבתר עיקור בלחוד דבעה"ב ובעי חשבון ור' יהושע סבר דל"ש דריכון כעיקור דמי ול"ש דריכון לאו כעיקור דמי ואפ"ה כולו לבעה"ב דס"ל כר' יוסי וכר' יוחנן ולגבי הביצה מאי חשבון צריך וקשה בעיני טעמא דחזקיה דאמר דאי ריכון כעיקור הוי כולו לבעה"ב לר"א דאמאי לא אמרינן הא נלקט בשביעית ונדון ביה דינא דאתרוג כדאמרינן לעיל דאפילו היה ככד ועקרו מיד כשנכנס ר"ה הוי דשביעית ונראה לי דהיינו טעמא דשאני לוף וקולקוס דלית ליה דינא דירק גבי כלאים ועוד דאין זרעו כלה ועוד דריכנו ואין תחוב בארץ אלא חודו ודמי לאילן ועוד דאורחיה לעשות בתוספתו ביצים וכיון דתוספת שלו מבורר כולו לבעה"ב ואפשר דמה"ט נמי הביצה אינה אוסרת לשאר גידולין כיון דהיא לעצמה ואפשר דאפילו ביצה נמי שריא דכיון דריכנו גלי אדעתיה דאנוס מעיקרא היה דלא הספיק לו זמנו ואפילו כלאים אם אנוס הוא שרו כדאיתא בפ' המבריך ואפילו עקרו לגמרי בשביעית היתירא קמא כדקאי קאי ובהא פליגי ר' ייסא ור' חזקיה ר' ייסא סבר דאפילו גדל ביצים הרבה לפני שביעית דהוו גידולין דחולין אם נאמר דלא עקרו בשביעית אפשר לומר לאו דעניים הוי אבל אם תאמר דבשביעית איכא עיקור דין ירק אית ליה ומשו"ה קאמר עקרו במוצאי שביעית כלומר דינק משרף שמינית בההוא דמספקא ליה אי ריכון קמא הוי עיקור או האי בתרא אבל כי לית ביה שרף שמינית לא ור' חזקיה סבר דאפילו בריכון דשביעית גופה דאחר ביצה נמי פליגי דלית ליה דררא דירק דעיקר לחוד וביצה לחוד ומשו"ה קא מר דבסוף שביעית עקרו: