עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ה:ב:יא

Sirilio on Yerushalmi Sheviis 5:2:11 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 5:2:11) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text

Open in the reader →

מותר ליקח לוף במוצאי שביעית. מכל אדם ואפילו חשוד ומפ' בגמ' דבלוף טמון עקור כדרכו מן הששית וטמנו כדתנן לעיל מיירי והוציא גידולין אחר שהטמינו ור' יהודה שרי להו לגידולים ללקחן מע"ה מיד ורבנן פליגי עליה וטעמייהו מפ' בגמ':

עד שירבה החדש. לוף הזרוע אחר השביעית גידולין והוציא כיון שרבה בארץ אז מותר ליקח גידולין דלוף סתם מכל אדם:

מאי טעמא דר' יהודה. כלומר מ"ש הכא דשרי מיד ולקמן בפ' ג' ארצות גבי שאר ירק תנן דאסור עד שיעשה כיוצא בו ולא אשכחן דפליג ר' יהודה:

ומשני גזרי על הלוף ולא גזרו על הירק. כלומר כי קתני במתני' דשרי היינו ירק שלו ולא עיקר שלו דגבי עלין הוה בני אדם אין אוכלין אותן ודמי לעולשין דלית בהו משום ספיחים ופריך אי הכי אפילו בשביעית גופה לשתרי ומשני לאו משום הך טעמא לחוד דבעלין דמו לעולשין אלא דלהוי נמי טמון אלא שלא טמנו כדתנן לעיל ומקילינן ביה קצת כי היכי דמקילינן גבי ריכון לעיל ומשו"ה בשבועית אסירי אפילו עלין שלא ילך וכו' משא"כ במו"ש דבטיל ליה איסורא דשביעית כדאמר לקמן בטילתה על ידי קרקע וכיון דאיכא תלת מוצאי שביעית וטמון ועלין שרינן ורבנו שמשון והרא"ש ז"ל פי' גזרו על הלוף שלא יעקרוהו בשביעית ביד כשאר ירקות ושמא משום דשרשו תחוב בארץ הרבה חשו דדמי לחורש וצריך לעוקרו לב"ש במארופות של עץ ולב"ה אף בקרדומות ואין דרך לעוקרו כדרכו בשביעית הילכך למוצאי שביעית לא שכיח עקור כדרכו אלא בטמון ולא באיסורא דשביעית הילכך זה שעקור כדרכו שרי מיד אבל גבי ירק שלא גזרו שלא לתולשו כדרכו איכא למימר דילמא שתלו ועקרו וספיחים הוי לא שרי מיד:

מעתה אפילו בשביעית יהא מותר. ובספר רבנו שמשון ז"ל היה כתוב אפילו בשבת והכל א' דשביעית מיקריא שבת כדכתיב והשבת ונפתחה בר ותרגום יונתן ושמיטתא וה"פ בשביעית עצמה יהא מותר כיון דאין דרך לעוקרו כדרכו בשביעית תלינן למימר דמן הטמון שהטמין בששית הוא:

ומשני בטמון אנן קיימין כלומר כי שרינן למוצאי שביעית בטמון הוא דאמרינן הכי דההוא אין דרך לעוקרו בשינוי אלא כדרכו ולטומנו עד מוצאי שביעית וההוא הוא שמטמינין עם השרשים להתקיים כך וכיון דעקור כדרכו לא שרי ליה ר' יהודה אלא למוצאי שביעית אבל בשביעית גופה אסור ואע"ג דהוא מן הטמון אסור ללוקחו מע"ה כיון דעקור כדרכו הוי שמא יביא מן האיסור ויאמר מן הטמון הוא לכך אסור בשביעית אפילו טמון אבל למוצאי שביעית ליכא למיגזר דהא עברה שביעית ושביעית בטילתה על יד קרקע ורבנן סברי דאפילו במוצאי שביעית סמוך ליצאתה נחוש בטמון שמא יבא בשביעית לעוקרו כדרכו ויאמר טמון הוא מן הששית ולא שרי עד שירבה החדש ור' יהודה לטעמיה דאמר בפרק הניזקין ובפ' עד כמה דשביעית לא חשידי בה אינשי ויותר נ"ל לפ' סוגיא זו כמו שפירשתי וסייג קצת מצאתי בפי' ר"י ז"ל שפי' כן ר' יהודה סבר כשגזרו על הלוף גזרו כלומר על הלוף גזרו כלומר על הלוף שלא עקרו גזרו דיהא אסור הוא וירקו. א"נ בעקרו והניחו במקומו גזרו על ירקו אבל עקרו וטמנו בשביעית והוציא ירק ירק הוא בעלמא ושרי הילכך מותר לקנות ירק הלוף מיד דמקילינן ואמרינן מירק דלוף טמון מייתי ופריך א"ה אפילו בשביעית לישתרי ומשני הא לא קשיא שאם תתיר לו הולך ומביא מן האיסור ויאמר מן הטמון הבאתי ע"כ: