פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ד:ב:ד

קשייתה קומי ר' אבהו. הקשיתי אותה לפני ר' אבהו אמאי שרי ר' ינאי לעבור על התורה בפרהסיא ולחרוש ולזרוע בשביעית ואפילו שיהא אונס אסור אליבא דר' ינאי גופיה כיון דפרהסיא הוי:

בית נתזה בלוד. פי' רש"י ז"ל שם איש:

חוץ מע"ז. התם בפ' בן סורר נפקא לן מברייתא דתניא אם נאמר בכל נפשך וכו' גילוי עריות מדתניא ר' אומר כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש וגו' וכי מה למדנו מרוצח מעתה וכו' שפיכות דמים מנלן סברא הוא דההוא דאתא לקמיה דרבא וא"ל אמר לי מרי דוראי וכו' אבל בשאר מצות יעבור ואל יהרג דכתיב וחי בהם ולא שימות בהם:

אבל ברבים. ולקמיה מפ' כמה הן רבים ונפקא לן בת"כ ובפ' בן סורר מדכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל דתניא התם ממשמע שנא' ולא תחללו א"כ קדש א"כ למה נאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל מסור עצמך לקדש את שמי יכול ביחיד ת"ל בתוך בני ישראל לא אמרתי אלא במרובין ע"כ:

אפילו מצוה קלה. בפ' בן סורר מפ' מאי מצוה קלה אמר רבא בר רב יצחק אמר רב אפילו לשנויי ערקתא דמסאנא ופירש"י ז"ל ערקתא שרוך הנעל שאם דרך הגוים לקשור כך ודרך ישראל בענין אחר כגון שיש צד יהדות בדבר ודרך ישראל להיות צנועין אפילו שינוי זה שאין כאן מצוה אלא מנהג בעלמא יקדיש את השם בפני חבריו ישראל:

פפוס ולוליינוס. אחים היו ונתפשטו ביד טוריינוס בשעת השמד כדאיתא בת"כ:

מים בכלי זכוכית צבועה. אדום כדי שיבינו ישראל ששתו סתם יינם כדי להמיר דתם והכא נמי איסורא דמבטלי פרהסיא הוא והיכי מורי להו ר' ינאי היתירא:

ואמר לי. ר' אבהו:

אלא מיגבי ארנונין. דהמלך מתכוין להנאת עצמו שכל בית דירה יתן לו כך וכך סאין של תבואה לעבדי המלך שומרי העיר ולא להעביר על דת והכי איתא בגמ' דילן אמר רבא גוי דאמר ליה לישראל קטול לאספסתא בשבתא ושדי לחיותאי ואי לא קטילנא לך ליקטול ולא ליקטליה וכו' דכיון דאינו מתכוין להעבירו אלא לצורך עצמו אין כאן חילול השם ואפ"ה לא שרינן אלא חרישה קמייתא אבל שנייה לא דיכול לעשותה במוצאי שביעית בשעת זריעה:

עשרה. וכולן ישראל כדאיתא פ' בן סורר:

ונקדשתי בתוך בני ישראל. וכתיב התם הבדלו מתוך העדה הזאת גמר תוך תוך ואין עדה פחותה מעשרה דגמר ממרגלים הכי איתא בברכות ובפ' בן סורר: