פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ד:א:ו
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 4:1:6 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 4:1:6) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →אף במועד כן. בחוש"מ מי שרי לתלוש בשל חברו גסין ודקין כדרך שאמרו בשביעית דכאן יכאן לייפות הקרקע אסור ומסיק דאסור וטעמא כדלעיל דשביעית זמנה ארוך ומועד זמנו קצר א"נ שביעית טירחא שרי מועד טירחא אסיר ולא שרי בשל חברו במועד אלא גסין לחוד:
אף באבנים כן. בעיא היא דמי גזור באבנים שלא ליטול משדה חברו אלא גסין דוקא בשביעית ואע"ג דתנן לעיל דמשל חברו מה שהוא רוצה יטול מצינן למימר דהתם אגדר קאי שלקח גדר אבנים של חברו אבל ללקט דקין משדה חברו לא שמענו:
אשכח תני אף באבנים. שרי כדרך שהתירו גבי עצים ועשבים:
הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות. משל נאה הוא וכדלקמן:
עבד כשיטתיה. היה עובר בשנת השמטה על השדות ועל הכרמים לראות אם יש עוברי עבירה למחות בידן דנשיא היה ומוטל עליו וכן היה רגיל:
ולית אסיר. דכתיב וכרמך לא תזמור:
לעקלין אנא בעי. לזיתים של ערב שביעית שהביאו שליש קודם ר"ה שהיה עוצר אותן בקורה בשביעית וצריך עקלין שקורין צירקוש לקשור את תפוח הזיתים:
הלב יודע. לבו היה יודע אם לעקל נתכוון ושרי או לעקלקלות לעבור על ד"ת ולדחותו. ונקטינן משמעתין דבמועד עצים דקים משל חברו אסירי ואבנים דקות משל חברו שריין בשביעית: