פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ד:א:א
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 4:1:1 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 4:1:1) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →עצים ועשבים מתוך שלו. כשמלקט אדם עצים ועשבים מתוך השדה מיתקן לזריעה כדתניא בפ' הבונה התולש עולשין והמזרד זרדין אם לאכילה כגרוגרת ואם לבהמה כמלא פי גדי ואם ליפות הקרקע כל שהו וכשמלקט את הגס שרי דלא תלינן ליה אלא דקא עביד לצרכו גבי עצים נאמר לשריפה קא בעי להו דומיא דאבנים דאמרינן דגסים שרי דמוכח דלבנין קא בעי להו וקטנות אסור כדאיתא בפירקין דלעיל דמחזי כמסקל שדהו ומסקל תולדה דחורש הוי כדאיתא בפ' כלל גדול בירושלמי:
ועשבים. כיון דאיכא נמי הך טעמא דמייפה לא שרינן אלא הגס דנאמר לאכילת בהמתו שקיל להו אבל קטנים מיחזי כמנכש אבל בשל חברו כיון שלא חייש בתיקון שדה חברו וכדלעיל בין דקין בין גסין שרי כדתנן לעיל גבי אבנים ומשו"ה מפ' בגמ' דהגס הגס דקתני אשלו קאי ולא אשל חברו:
שלא בטובה. תרגום חסד טיבו שמחזיק לו חן משום דנראה שעושה לו טובה דמייפה לו שדהו אלא נכנס בלא רשות ונוטל בעל כרחו של בעל השדה:
שיקציץ להן מזונות. דהא אפילו טובה אסור להחזיק זה לזה וכ"ש דאסור שיתן לו מזונות על שיטו: דאם נותן לו שכר על ליקוטו מייפה ודאי חשיב ליה: