פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ב:ז:א
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 2:7:1 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 2:7:1) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →שקיימן לזרע. שמשיירין אותן שיוקשו ולשנה אחרת זורעין ממעות שלהן:
אם הוקשו ונפסלו ממאכל אדם. בגמ' מפ' מנא ידע:
התמרות שלהן. פי' בערוך הנץ שלהם קודם שיפתח דומה לתמרה כדאמרינן נקטם ראשו ועלתה בו תמרה ונראה לפ' שהן החלפין הרכין הן זקופין כתמרות שהן כעין לולבי גפנים וקאמר שאפילו הוקשו הדלועין החלפין אסורין כדאמרינן גבי צלף מתעשרות תמרות ואביונות וקפריסין:
מרביצין בעפר לבן. משקין מים ביד דהיינו זילוחא לאילנות שיש בו עין שמרביצין את הבית ואע"ג דטירחא הוי וכן פי' רמב"ם ז"ל ובגמ' מפ' אם רצופים אם מרווחים ואע"ג דהשקאת מים לזרעים תולדת זורע הוי ורחמנא אסר זריעה בשביעית כדכתיב לא תזרע אפ"ה שרי בעפר לבן וטעמא מפ' בגמ:
בעפר לבן. פי' רבנו שמשון ז"ל דעפר לבן הוא שדה הלבן והרמב"ם ז"ל פי' דהוא המקום שיש בו אילנות מרוחקות עד יהו עשרה מהן ביותר מבית סאה ורמב"ש ז"ל פי' פירוש נכון עפר לבן לא היינו שדה לבן אלא קרקע תיחוח ולח ויש בו אילנות ודי לו בהשקאה מועטת וכן דעת רש"י ז"ל שכ' בספר שופטים עפר חיור מין קרקע לח ומוכרין אותו ליוצרי כלי חרס ור"ש מתיר להרביצו דלהרויח קרקע אסור אבל להצילו מהפסד לא ואע"ג דטירחא הויא ודמיא להשקאה בקילון ואף שדה בית הבעל שאינו לח כמוהו שרי לר"ש להשקותו בקילון השקאה שהיא מרובה מהרבצה מועטת בשביל האילנות שלא יפסדו וכ"ש אי איכא אמת המים להשקות השדה שפותחין אותה ומוליכין המים מאילן לאילן והיינו דאמר בגמ' אתיא מילתיה דר' שמעון דשביעית כרבנן דמ"ק:
ור' אליעזר בן יעקב אוסר. בין הרבצה לעפר לבן ובין השקאה לשדה בית הבעל ודוקא להוליך בשדה בית הבעל מתיר ר' אליעזר בן יעקב:
ממרסין באורז. משקין שדה שזורעין בו האורז כ"כ עד שיהא עפר הקרקע נמחה ובלול במים שכן דרך השקאת האורז מלשון ממרס בדמו שלא יקרוש דמס' יומא ומשום דתני מרביצין בעפר לבן דהיינו זילוחא תני גבי אורז ממרסין:
אבל לא מכסחין. שאין חותכין עלין של אורז. והרמב"ם ז"ל פי' דהיינו נכוש שאין מנכשין האורז כדרך שעושין בשאר השנים: