פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית י:א:טז
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 10:1:16 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 10:1:16) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →כל שלשים יום אינו רשאי לתובעו. וקרי לשלשים יום שנה כדאיתא פ"ק דמכות יש לך שמיטה אחרת כזו ואי זו זה המלוה את חברו סתם שאינו רשאי לתובעו בפחות משלשים דאמר מר שלשים יום בשנה חשובים שנה ומשום דקרוייה שנה קרי לה שנת השמטה וה"ק קרא לא ירע עינך לומר למה אלווה דכל שלשים אינו רשאי לתובעו לאחר ל' יום הוא בא בטענת השמט כספים וכגון שיום אחרון של ל' הוי סוף שביעית אבל לעולם כי הוי סוף ל' לאחר שביעית אין שביעית משמטתו דהה קרבה שנת השבע כתיב ולא קרבה:
ולא כן א"ר בא וכו'. סיפא דמילתיה דרב יהודה הוא משום דהוה קשיא לן היכא אשכחן דליכא לא יגוש ויהא וישמע דהא לא תבע ליה בשלשים יום ואפ"ה אמרת דמשמיט וקאמר דע"כ הך דרשא עיקר דהא אמר רב דע"מ שלא לתובעו שביעית משמטתו והא הכא דאינו תובעו ואפ"ה כיון דמצי תבע ליה אי בעי משו"ה כיון דקרבה שביעית משמטתו הכא נמי היכא דיום אחרון משלשים יום הוי סוף שביעית אע"ג דלא הבע ליה:
אשכח תני וכו'. דקא דריש ר' ישמעאל כרב יהודה:
כל שש שנים שדהו לפניו כרמו לפניו. ואומר לב"ד מהו תובע ממנו שדי לפניו כרמי לפניו ואם ירצה ללוקחו יקחנו ומי מעכבו דאין שמיטה אלא במלוה שלא במשכון כדלקמן וזהו התרעומת דקרא שאומר המלוה שאמר לי הלוה כשרציתי לא רצית עכשו קרבה שנת השבע שמשמיטין הקרקעות ועוד השמט כספים שלא אגבנו עד שלשים ולסוף אמר לי קרבה אלמא דבעינן קרבה ובגמ' דילן ליתא להך דרשא ודרשא דרב יהודה איתא וכן פסק הרמב"ם ז"ל פ"ט התנה עמו שלא יתבענו השביעית משמטת המלוה את חברו והתנה עמו שלא תשמטנו שביעית ה"ז נשמט שאינו יכול לבטל דין השביעית: