פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית א:ה:ב

ערבה הללמ"מ. היינו מתני' דפ' לולב וערבה דכל שבעת ימי החג מקיפין את המזבח במורביות של ערבה זקועין ומוטין וכפופין לצד אויר המזבח ומקיפין הכהנים המזבח בכל יום פעם א' ואומרים אנא ה' הושיעה נא וביום השביעי מקיפין את המזבח ז' פעמים כדאיתא התם וכל זה הל"מ:

ודלא כאבא שאול. דדריש בפ' לולב הגזול דערבי דאמר קרא לאו להכשר של בעל ושל הרים אתא אלא ללמדך שתי מצות בערבה חדא לאגדה בלולב וחדא להקיף המזבח ורבנן דרשי התם ערבי להכשיר של בעל ושל הרים דאילו של מזבח הילכתא גמירי לה:

עשר נטיעות. מתני':

ניסוך המים. הל"מ בתמיד של שחר כל שבעת ימי החג צריך שני ניסוכים א' של של יין וא' של מים וכל תמידי צבור של ימות השנה אין נסכיהן אלא יין לחוד ומעשהו וסדרו מפו' בפ' לולב וערבה ובמס' יומא בפ' בראשונה מפ' דבתמיד של בין הערבים שבשבעת ימי החג אין מנסכין אלא יין:

בשני ונסכיהם. דבכלהו כתיב ומנחתה ונסכה במספרם כמשפט ובשני כתיב ונסכיהם ובששי ונסכיה ובשביעי כמשפטם ומפ' בפ"ק דתענית דס"ל לר' יהודה בן בתירא דלא היה ניסוך המים אלא מיום שני ואילך דמיום שני הוא דרמזה התורה ומתני' דפ' לולב וערבה דתנן ניסוך המים כל שבעה מוקמינן לה התם כר' יהושע דס"ל דניסוך המים הילכתא גמירי לה וכל שבעה הוא דגמירי:

כך ניתנה שאם יבקשו לחרוש יחרושו. כלומר כל הרוצה לבטל אחר החרבן יבא ויבטל ובריש פרקין מפ' לה: