פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית א:ב:ב
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 1:2:2 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 1:2:2) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →הקונה ג' אילנות בתוך שדה חברו. בפ' הספינה תנן קנה ג' אילנית בתוך של חברו קנה קרקע ומפ' הכא כמה יהו קרובים כמה יהו רחוקים דליקני קרקע דאי קרובים יותר מדאי הרי הן כיער ועומדים ליתלש ולא חשיבי ואי רחוקים נמי יותר מדאי נמי לא מצטרפי לאקנויי קרקע אלא כאלו מכר לו אילן א' בכאן ואילן אחר במקום אחר ומפ' דלא יהו רחוקים יותר ממטע י' לבית סאה דהיינו רצועה רחבה אמה וארכה מאתן וחמשין לכל חד וחד כדאיתא בפ' לא יחפור:
קנה קרקע שתחתיהן וכו'. תימא דמשמע הכא גבי מוכר בתוך שדה לחבירו ג' אילנ' ממטע י' לבית סאה נותנין להן קרקע שתחת נופן וקרקע שבין נוף לנוף וחוח לשלשתן כמלא אורה וסלו אבל בית סאה כולה אין נותנין וכן גבי מקדיש שדהו כדי שיהא קדוש קרקע שביניהן וחוצה להן ה"נ משערינן בג' ממטע י' לבית סאה בפ' המוכר את הבית ובתוספתא דב"ב נמי תנינן מקדיש ומוכר בהדי הדדי ובכלהו קתני ג' ממטע י' לבית סאה וטבלא של ג' שיעור מטע עשרה לבית סאה מטי לכל חד מאתן וחמשין כדאמרינן לעיל ואלו בפ' הספינה גבי מוכר לחברו אמרינן דשיעורא דרחוקים מד' אמות עד ט"ז דהיינו ח' אמות לכל רוח דהיינו טבלא של יו' על יו' דהיינו מאתן וחמשין ושיתא קשיא מוכר דהכא אמוכר דפ' הספינה ועוד ק' טובא דהכא תנן דלשלשה אילנות זקנים מפוזרים לבית סאה דחורשין כל בית סאה בשבילן ותירץ הרמב"ן ז"ל בספר המלחמות דכבר פי' רבנו חננאל גאון ז"ל מארבע אמות ועד יו' עד ולא עד בכלל קאמר וכיון שכן הוא איכא למימר דמארבע ועד יו' פחות רביעית טפח ושמינית יש להן קרקע דמטי ליה מאתן וחמשין שהוא שיעור מטע עשרה לבית סאה והאי פחות מילתא זוטרתי וכיון דאמרי רבנן בגמ' עד יו' ולא יו' עצמן לא הוצרכו לפ' כמה הוא הפחת שידוע הוא מדין עשרה לבית סאה המוזכר כמה פעמים בתלמוד ע"כ ומתני' לא ק' דתליא בשענפיהן גדולים שאמודין לעשות ככר של תאנים דבלה דאחר שנתייבשו יש בהן ככר כדתנן ככר דבלה של ס' מנה שמופלגין מאד וכל בית סאה איצטריך להו ואילו במוכר דהכא ודהמוכר את הבית ותוספתא ופ' הספינה בסתם אילנות מיירי וזה ברור. ודעת רשב"ם ז"ל בפ' המוכר את הבית דההיא בנטיעות מיירי ולא באילנות זקנים ואינו מחוור דאילו בנטיעות לא הו"ל למיתני ואת האילן שביניהם דהכי תניא בתוספתא ואין דרך נטיעה להוציא ממנה אילן קטן אלא ודאי דבזקן הוא דאיירי ועוד הקונה ג' אילנות קתני ולא קתני נטיעות ובפ' הספינה חזר בו וכ' דפליגן ולי נראה דלא פליגן. וקאמר הכא דכשאין רחוקים אלא עד תשבורת מטע עשרה לבית סאה נותנין לו קרקע שתחתיהן תחת עיקר האילנות והנופות וביניהן הקרקע המגולה שבין נוף לנוף שבין אילן לחברו וחוצה להם סביב שלשתן ממקום שכלין נופותיהן ולחוץ כמלא אורה וסלו דהיינו ב' אמות וכן כשהן קרובים:
כדי שיהא הבקר עובר בכליו. מפ' בפ' הספינה דהיינו ד' אמות שזהו אורך מחרשתן של בני א"י אבל פחות מכאן לא קנה קרקע דפסדי כיון שאין יכול לחרשן ולציבי קיימאן:
בעשויין כשורה. כזה # כלומר אפילו בעשוין כשורה קנה קרקע כיון שנטועין כדינן לא רחוקים ולא קרובים:
בעשויין חצובה. קנקן שיש לו ג' רגלים כזה # כעין סגול כלומר דוקא שנטועין כחצובה דאז אין הקרקע ראוי לחרישה אצל המוכר ובודאי דלא שיירה לעצמו ומשו"ה קנה קרקע הכי מפו' פלוגתייהו בפ' הספינה בגמ' דילן:
תמן איתאמרת. גבי מקח וממכר איתמר ולא בהילכות שביעית דגבי שביעית ל"ש כשורה ל"ש כחצובה ול"ש רחוקים ול"ש קרובים כיון דעושין ככר או ראויין לעשות ככר חורשין כל בית סאה בשבולן וטעמא דאע"ג דבזקנים מיירי הכא והתם אפ"ה גבי מקח וממכר לא זבין קרקע אלא כשאינן רחוקים ממטע עשרה לבית סאה דקפיד דמוכר בעין רעה מוכר אבל גבי שביעית לעולם השרשים מהלכין מן הצד הילכך בין במופלגין בין בקרובין שרי:
אפילו הכא אתאמרת בקרובים. לקרובים מיהת ילפינן שלא יהו קרובים עד שלא יהא ביניהן כדי הבקר עובר בכליו דהיינו ד' אמות:
א"ל ר' מנא. בריה דר' יונה לאבוה אם בקרובים ילפת משום דתנינן במתני' דפירקין וכמה יהא ביניהן רשב"ג אומר כדי שיהא הבקר עובר בכליו:
איתא חמי. בא וראה כלומר תימה על עצמך:
וכי בשעה שהבקר עובר בכליו. שאינן קרובים:
השרשים מהלכין מן הצד. ושרי לחרוש בין הנופות וכשאין הבקר עובר בכליו אסור לחרוש בין הנופות דאין השרשים מהלכין מן הצד אלא ביושר הן נוקבין ולא משני לה ולא חש לפרכיה וטעמא דלציבי קיימי ולא מיקרי שדה האילן: