עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ח:ב:א

Sirilio on Yerushalmi Shekalim 8:2:1 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 8:2:1) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text

Open in the reader →

בולד הטומאה. כגון משקין דשרץ דאע"ג דהן ראשון ואין כלי מקבל טומאה אלא מאב אפ"ה גזור דליטמו משקין לכלים משום משקין זב וזבה:

מטבילין אותה בפנים. מיירי בנטמאת בפנים ומטבילין אותה בבית טבילה של פנים דתנן בתמיד וביומא דטבילת בית הפרוה היתה בקדש:

באב הטומאה. שנגעה בשרץ או בנבילה שטומאתן מן התורה:

מטבילין אותה בחוץ. ולא בפנים כיון דיש לה טהרה במקוה חייב כרת אם הכניסה בפנים והכי ס"ל לשמואל בפרק בתרא דעירובין והכי תניא בתו"כ בפ' אחרי מות ואם לא יכבס בגדיו ובשרו לא ירחץ על כבוס בגדים לוקה ועל גופו ענוש כרת והנבלה אב הטומאה הוא וגוף האדם הנוגע בה ולד הטומאה הוא וענוש כרת אם נכנס למקדש:

שוטחין אותה בחיל. דעד כאן מותרין טמאין ליכנס כדתנן פ"ק דכלים:

על גב האיצטבא. בהר הבית שעשוי כולו איצטבאות כדאמרינן בעלמא הר הבית סטיו על גבי סטיו:

שיראו העם את מלאכתה. דשתים היו צריכין בכל שנה כדתנן במתני' ויתנדבו מעות לממונה על הפרוכות:

נירין. הן כלי האורגין שעולין ויורדין ופותחין השתי ונכנס הערב דרך הפתיחה ליצו"ש בל"ע והיו לה כל כך ליצו"ש מפני עובי החוטין שכפולין לכ"ד חוטין כדתנן ועוד מפני הכרובים שמציירין בה שני פרצופין כדאיתא בגמרא ומפני חילוק הציורין צריך מנין הליצו"ש כפי ידיעת האורגין וצא ובדוק ותמצא שכך הוא:

על כל ניר כ"ד חוטין. כלומר החוט העובר בכל ניר וניר ונקב ונקב של שזורין בו כ"ד חוטין ד' חוטין לכל נימה כדאיתא בגמרא:

ארכה מ' אמה ורחבה כ'. כך גובה ההיכל עד התקרה ורחבה עשרים כנגד עובה רוחב ההיכל והיא הפרוכת המבדלת בין ההיכל ובין קדש הקדשים תחת אמה טרקסין שהיה בבית ראשון ושתים היו וביניהם אמה:

ובשמנים ושתים ריבות. נערות שאורגות ומסייעות למלאכתה ואית דגרסי ומשמנים ושתי רבוא שמנה מאות אלף ועשרים אלף ככרין זהב היו מוציאין עליה להוצאותיה:

ושתים היו עושין בכל שנה. שתים היו צריכין כדפרישנא למקום אמה טרקסין וצריכין חדשות בכל שנה שמחמת עשן הקטרת משחירין:

ושלש מאות כהנים היו מטבילין אותה. גוזמא קתני ומקשו הכא למה היתה מקבלת טומאה והלא וילון אינו מטמא אלא מפני שהשמש מתחמם בו דאיתא פ"ק דביצה וא"כ פרוכת דליכא למימר בה האי טעמא שהרי אסורה בהנאה למה היתה טמאה ותירץ הראב"ד ז"ל דלאו פירכא היא דאע"ג דאסורה בהנאה מ"מ כיון שאם היתה של חול היתה ראויה לשמש להתחמם לפיכך אע"פ דהיא אסורה בהנאה מ"מ תורת כלי עליה וראיה לדבר דהא כלים של הקדש אע"ג דאסורין בהנאה מקבלין טומאה מפני שראויין לתשמיש ושם כלי עליהן: