פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ו:א:יא

באמה של ו' טפחים. ארון כלי המטלטל הוא:

מאן תנא. כלומר רבי כמאן תני לה:

כל האמות היו בבינונית. משנה היא במס' כלים וקסבר ר"מ דכל אמות ואפילו דכלים הויא בת שש והכי מפרש בפ' שתי הלחם דבינונית אמה בת ששה טפחים היא:

חוץ ממזבח הזהב. שהיה אמה על אמה כדכתיב קראי וקומתו שתי אמות הוי באמה בת ה' ובפ' שתי הלחם ילפינן לה מדכתיב וזה גב המזבח:

והקרן. הקרנות של מזבח העולה והתם מפרש לה:

והסובב. של מזבח העולה:

והיסוד. אמה של יסוד:

אמת הבנין ששה. כגון חומת הבית ומזבח העולה:

לר"מ ארכו של ארון ט"ו טפחים. דאית ליה דאמת הכלים באמתו:

ה"ג ארכן ששה טפחים ורחבן ג'. והכי איתא פ' בתרא דתענית ירושלמית וכן כתבו התוס' פ' שתי הלחם וכן מצאתי ספר ישן וכי אמרינן תן ארכן לרחבו של ארון ארבעתן זו אצל זו הוא דמשערינן וכיון דכל חדא וחדא רחבה ג' טפחים הוו להו י"ב טפחים:

חצי טפח לכותל זה. לעובי הכותלים שהרי מבחוץ נמדדו אמתים וחצי ארכו:

שס"ת מונח בתוכו טפחיים. שלא יהא נכנס ויוצא כשהוא דחוק אבל אורך הספר ששה טפחים הוי דבעינן ארכו כהיקיפו והיקיפו ו' טפחים הוא דהא רחב מקום מילואו ב' טפחים וכל שיש ברחבו טפח יש בהיקיפו ג' טפחים כדאיתא בפ"ק דעירובין:

אצבע ומחצה לכותל זה. בקטנה קא משער שהטפח ד' בגודל ה' באצבע וקטנה כדאיתא במנחות:

לשלוט מקום לעמודים. וס"ת לקמן מפרש היאך מונח ופירש"י ז"ל בפ"ק דב"ב שני עמודי כסף כמין ב' עמודי ס"ת שוכבין לארכו והלוחות ביניהן ור"ת פירש שהוא סימן להעמדת ישראל ועשאום של כסף ולא של זהב שלא להזכיר עון העגל ע"כ ויותר נכון לומר שמצינו גבי תורה דכתיב כסף מזוקק שבעתים דהוו להו מ"ט כדדרשינן ואור החמה יהיה שבעתים וגבי תורה כתיב וכמטמונים תחפשנה ואמרינן בעלמא מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור והך מנינא לא אשכחן גבי זהב אלא טהור ולהכי עשאום של כסף: