פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ה:א:ב

כשרי כל דור ודור בא לימנות עליהן. ותני להו במתני' בשמייהו כי היכי דליברכינהו ונימא זכר צדיק לברכה ואע"ג דהוגדס בן לוי ובית גרמו ובית אבטינס תנינן להו במס' יומא פ' הממונה לגנאי כדתנן התם הך תנא סבר כרבן גמליאל דאמר אסור לספר בגנותן של אלו וכדלקמן:

מי שהיה באותו הדור מונה מי שבדורו. ורשעים היו ותני להו לקללן ודלא מסקינן בשמייהו כדאמרינן ביומא וכתבו בתוס' פ"ק דשבת כגון היכא דראשון שאנו יודעין שנקרא בזה השם היה רשע כגון דואג דמפרש התם אבל אם רשע א' שמו אברהם לא קאמרינן דלא מסקינן בשמיה דהא אשכחן צדיק גמור בשם הזה וכן הכא בן קמצר הוגדס גביני וכיוצא באלו לא מסקינן בשמייהו אבל אחיה דאשכחן אחיה השילוני וכן פינחס מסקינן בשמייהו:

על כולן נאמר שם רשעים ירקב. התם מפרש דהיינו דלא מסקינן בשמייהו ונראה דאפילו להך סברא לא כייל למרדכי דנביא הוא ומן הסנהדרין כדאמרינן במגילה אבל בפרק מרובה כתבו בתוספות על ההיא דגרסינן התם דבימי הורקנוס וארסתבלוס היה מעשה של גגות צריפין ושתי הלחם מבקעת עין סוכר וקשיא להו ז"ל תימה גדול דחיה מרדכי כל כך דבית חשמונאי לא היו כי אם ר"ס שנה קודם החורבן כדאמרינן בפ"ק דע"ז ונראה לר"י דכל אותן שהיו בקיאין ברמזים ובלשונות היו נקראים בשם מרדכי לפי שהוא היה ראש וחכם להם ע"כ ואפשר שאותו מרדכי דבזמן הורקנוס היה רשע ומתישב הך:

על בן קטין וחבריו. בפרק הממונה מפרש שעשה י"ב דד לכיור:

וחבריו. כגון מונבז המלך והילני אמו ונקנור והתם תנן להו וקסבר דכי תנן ביומא אלו לשבח הוי דוקא ומאי דתני בסיפא אלו לגנאי לאו דוקא דתנא ושייר: