פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ג:ג:א
Sirilio on Yerushalmi Shekalim 3:3:1 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 3:3:1) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →היה נכנס. הגדול שלהם ובידו כל שקלי משפחתו:
ודוחפן לקופה. שלא ישמטו וישארו בשיירי הלשכה והתורם אהובו של בית ר"ג ודוחפן לתוך הקופה שהיה ממלא וטעמא דבית ר"ג פרישנא לעיל פ' מצרפין דסבר לה כר"מ דמועלין בשיירי הלשכה ולא נתחללו קדושתן ובגמ' פריך עלה:
תרום שלש פעמים. שלש פעמים היה אומר לב"ד אתרום ועל כל פעם אומרים לו תרום וכן שנינו מגל זו מגל זו וכו' אקצור אקצור וכו' וכן פירש הראב"ד ז"ל התורם שואל אותן שבחוץ להיות מורשה לתרום ג"פ ע"כ:
תרם את הראשונה. תרם תרומה ממעות דגבו בגבייה הראשונה של מעות יושבי ארץ ישראל דהיינו בפרוס פסח:
וחיפה בקטבליות. עורות שפורסין ואוכלין עליו קרוי קרטבלא וכאן שהיה שטח כרי השיירים גדול היה צריך שנים או שלשה או ד' כדי לכסות השיירים הנותרים שהן פסולים דלא חזו תו דס"ל לרבנן אין מועלין בשיירים כדמפרש ואזיל:
ולמה היה מחפה וכו'. דאם אינו מחפה עתה כשיבא לשפוך השופר דמעות גבייה השניה דהיינו מעות של כרכים סמוכים לארץ ישראל שלא יתנם בכרי א' ניכר אלא ישפכם על האחרים ויהיו מתערבין אח"כ עם שיירים דפרוס קמא דהוו להו חול ונמצא בפרוס שני כשיבא לתרום שתורם מן התרום הלכך השתא כשמסיים לתרום תרומה ראשונה מכסה מיד השיירים כשהיו באים שקלי הכרכין הסמוכין לארץ ישראל ונותנין לתוך שופר של תקלין חדתין וכשהיה מלא שופכן בחלון אחר המעות על הקטבליות וכן היו עושין עד שהגיע זמן תרומה לתרום ובשעת התרומה השניה בא התורם ותרם ממה שלא נתרם וגם הנשאר היה לו דין שיירים והיה מחפה כדי שיבאו מעות הבאים אח"כ דהיינו של גבייה ג' של בבל וכו' ויהיו על הקטבליות ובפרוס ג' תורם מהן ומשם ואילך היו המעות הבאים כולם שיירים ואין צריך עוד לכסות והכי איתא בתוספתא דתניא התם תרם את הראשונה ואמר הרי זו לארץ ישראל ועל כל ישראל וחיפה בקטבליות מפני שאנשי סוריא באין ושוקלין עליהם תרם את השניה ואומר הרי זו לעמון ומואב ולכרכין המוקפין לארץ ישראל ועל כל ישראל וחיפה בקטבליות מפני שאנשי בבל באין ושוקלים עליהם תרם את השלישית ואמר הרי זו לבבל ולמדי ולמדינות הרחוקות מארץ ישראל ולא היה מחפה ע"כ:
תרם את הראשונה לשום ארץ ישראל. פירוש תרומת גבייה הראשונה דהיינו בפרוס הפסח היה תורם לשם יושבי ארץ ישראל ומפרש בברייתא שאח"כ היה אומר ולשם כל ישראל בין היושבין סמוכין לארץ ישראל בין היושבין רחוקין וכתבו בתוספות פ' הוציאו לו הטעם דראשונה לשום א"י לפי שהן היו קרובים מכל שאר הארצות ורוב שקלים של אותה תרומה משל בני א"י היו ולא שמתכפרין בני א"י לבד אלא כולן היו מתכפרים בהם ותרומת גבייה שניה היתה משקלים של העיירות שהיו קרובות אליה כגון סוריא ועמון ומואב שהיו רחוקים קצת ולא היה להן פנאי להביא בתרומה הראשונה ושלישית משל בבל ושל מדי שהיו רחוקים יותר ע"כ ואי קשיא כיון דפרוס ראשון כשממלאים הקופות הגדולות שקלים הנכנסין בהן הוו כולהו תרומה ובודאי דאית בהו שיעורא כנגד ג' פרוסין וכדאמרינן לעיל בפירקין וא"כ למה להם לעשות הני פרוסין תריץ הא אסקינן לה בריש מכילתין כולה כאחת היתה וכו' כלומר אין הכי נמי דבפרוס קמא דהיינו פרוס ניסן התרומה היתה כנגד כל השנה דהא בקופות גדולות אית בהו שיעורא כנגד כל ג' פרוסין אלא דאמור רבנן כיון דבפרוס הזה לא היו מעות של כרכים המוקפים כדי לכבדן ולהזכירן לטוב עשו להן פומבי דניעבד בהו נמי תרומה כקמאי וכי תימא א"כ תרומה דקופות גדולות למה לי בגמ' אפרש בס"ד והרמב"ם ז"ל כתב דכי קתני הכא ראשונה ושניה ושלישית אקופות גדולות קאי וסובר הרב דבכל פרוס ופרוס ממלאים מן הגדולות וכי קתני השלישית אינו מחפה בכל פעם ופעם הוא ועוד עשה דילוגין בענין שבפרוס שני השלישית פתוחה ובפרוס שלישי האמצעית פתוחה ועוד גורס ולמה לא היה מחפה וגירסתנו אמת וכן נמצא בספר ישן והכי מוכח בתוספתא ואין לדבריו עיקר וכבר השיג עליו הראב"ד ז"ל ואמר אין דרך המשנה כן:
לשום כרכין המוקפין לה. הסמוכין לה כגון עמון ומואב וסוריא ומזכירין אותן לשבח שהביאום ורובן היו מהן והדר מזכין בהם לכל ישראל והיינו בפרוס השני ושלישית לפרוס השלישי: