פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ג:ב:ה

בכרך אחד. בלא הגדה ובלא הלל:

בפוסקין. שהפסיק בהן יותר מכדי דרך כל האדם שאין להפסיק בו אלא שתי פעמים דלא משמע ששתה אותן למצוה:

לא כדי שלא ישתכר. דלכך אמרינן בין ראשון ושני ושלישי ישתה דיין שבתוך המזון אינו משכר אבל בין שלישי לרביעי לא ישתה דמשכר דיין של אחר המזון משכר הכי איתא בירושלמי דפסחים ומייתי לה הרי"ף ז"ל בהלכותיו ואם שותה אותם בהפסקות אינו משכר:

ביין של שביעית. אשמעינן דכיון דיין של שביעית מצוה דרמיא עליה לשתותו דלאכלה אמרה רחמנא לא משמע דנפיק מידי מצוה דרבנן דתקון ד' כוסות:

בקונדיטון. שיש בו דבש ופלפלין וכיון דיש בו דבש פסול לגבי מזבח ואמרינן בפ' המוכר פירות אין מקדשין אלא על היין הראוי לנסך לגבי מזבח וחד מהני ד' כוסות הוא קידוש היום ומסיק דנפיק כיון דאין פיסולו מחמת גריעותא:

לצאת בהן מזוגין. יותר משיעורא מחד על תלתא מיא דכיון דא"ר חייא ישנן ברביעית יין האיטלקי משמע דקפיד בשיעורא דיין ובשיעור המזיגה ומסיק ובלבד שיהא בהן טעם יין ומראה יין:

מבושל. שנתבשל קצת באש והושבח פסול למזבח כמתובל דהיינו קונדיטון ומיבעי ליה גבי קידוש דס"ל דדוקא גבי מזבח הוא פסול דדרשינן תמימים יהיו לכם ונסכיהם מה כבשים דלא נשתנו אף נסכים דלא נשתנו ומבושל דמת' דקתני דפסול היינו שלא הושבח אלא שהיו הענבים מרים וכדי למתקן בישלם:

חזיק רישיה. היה חש בראשו והיה מחזקה בסודר משום דסבר דכשר הלכה למעשה:

עד חגא. חג הסוכות: