פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ג:א:א
Sirilio on Yerushalmi Shekalim 3:1:1 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 3:1:1) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →תורמין את הלשכה. לשון תרומה דהמותר חולין ובכל פרוס תורמין ואע"ג דבפרוס הפסח ממלאין את הקופות של כ"ז סאין מ"מ תורמין בכל פרוס מהשקלים הבאין מן המקומות המפורשין לקמן משום פומבי כדאיתא לעיל פ"ק:
בפרוס הפסח. בגמרא מפרש לשון פרוסה פלגא דזמן שדורשין בהלכות הרגל דהיינו ט"ו יום לפני הפסח דהיינו יום כ"ט באדר לדידן דקי"ל דלעולם אדר הסמוך לניסן חסר והא דלא תנן כ"ט באדר כדתני בן עזאי מפרש בפ' מעשר בהמה משום דס"ל לר"ע דזימנין עבדינן אדר חסר וזימנין מלא הלכך לא פסיקא ליה למתני בכ"ט באדר דזימנין דבשלשים הוא דהוי והרמב"ם ז"ל בפ"ב דה' שקלים כתב באחד בניסן ואינו נכון דמאחד בניסן עד הרגל י"ד יום הוו ולר' עקיבא פעמים בכ"ט באדר ופעמים ביום ל' של אדר ולבן עזאי לעולם בכ"ט כדמפרש בפ' מעשר בהמה ובה' מעשר בהמה פסק כר' עקיבא ולא כר"ע אלא בכ"ט דהכי קי"ל כבן עזאי דלעולם אדר הסמוך לניסן חסר:
בפרוס עצרת. היינו יום ל"ה לעומר:
בפרוס החג. היינו בכ"ט באלול דוקא דמימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר, והני שלש תרומות מתקנת עזרא ובית דינו הוא מדכתיב לתת שלישית השקל בשנה כלומר מוטל עלינו לפרוע כל שלישית ושלישית של השקלים מש"ה תקינו לחלקן לשלישיים ומדלא כתיב השוקלים אלא השקל דרשינן נמי דחייבו אותם באחריות שקלו:
והן הן גרנות למעשר בהמה. באלו הג' פרקים זמן מעשר בהמה כי הבהמות שיולדו לו בין פרק לפרק כשיגיע הפרק צריך לו לעשרן דבהגעת הפרק לא יאכל מהן בלא מעשר מדרבנן אבל קודם לכן מותר דמצוה בעלמא היא לעשר בהמותיו דהעשירי הוא קודש כשקרא עליו שם אבל בלא קריאת שם הרשות בידו לאכלן בלא מעשר אלא שחכמים הצריכוהו שלא יאכל לכתחילה והכי מפרש בפ' מעשר בהמה דלהכי קרי להו גורן דטבלא כי גורן מדרבנן והא דלא תנן בכ"ט באלול לר' עקיבא אגב דתני בפרוס הפסח ופרוס עצרת תני פרוס החג ור' עקיבא ס"ל כר"ש דר"ה דמעשר בהמה תשרי ובגמ' מפרש מאי שנא הני זימני:
בעשרים ותשעה באדר. כדאמרן דלבן עזאי לעולם אדר הסמוך לניסן חסר הלכך פסיק ליה זימנא:
ובאחד בסיון. ולא בל"ה לעומר דלא נפישי הבהמות שנולדו מפרוס הפסח עד אותו זמן להכי לא מקדים לעשר ט"ו ימים קודם הרגל כבשאר רגלים דאי מקדים ומעשר שלמי להו דמזדבני ואכלי להו:
בכ"ט באב. בגמרא מפרש דמספקא ליה אי אחד באלול ר"ה למעשר בהמה או אחד בתשרי:
באחד בניסן. סברי כרשב"ג דאמר דשתי שבתות קודם הרגל דורשין בהלכות הרגל:
באחד בסיון. כטעמיה דבן עזאי דלא נפישי בהמות:
בכ"ט באלול. כדמפרש טעמא ואזיל דלא אמר באחד בתשרי דמדינא בא' בתשרי היה ליה אלא שהוא יו"ט ובפ' מעשר בהמה מפרש ותיפוק ליה דבעיא למעבד היכירא בין חדש וישן ומתרץ חדא ועוד קאמר חדא דבעינן למעבד היכירא בין חדש וישן ועוד מפני שהוא יו"ט וא"א לעשר ביו"ט והני תנאי דאיפלגו לענין מעשר בהמה הוא דאיפלגו אבל בפרקי תרומת הלשכה כולהו מודו דבפרוס הפסח ופרוס עצרת ופרוס החג: