פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ב:ה:ו

גידול. שם חכם והכי איתא בפ"ק דשבת בירושלמי ובפ"ק דקידושין ירושלמי:

יהא רואה בעל שמועה כאילו עומד לנגדו. שאומרה כסדר שאמרה לשון הראב"ד ז"ל ונ"ל שלא יאמר אותה בקלות ראש כשיזכירנה בשם אומרה:

יצבור ולא ידע מי אוספם. צובר שמועות ולא ידע השומעם מי אמרם הקב"ה אוספן כורתן ומסלקם ממנו כמו אוסף אדם ובהמה ותלמודו משכח:

רב אדם וגו'. זה שאר כל אדם רב האדם מכריזין חסדיהן שהחסד הוא שלהן וכן רוב התלמידים אינם מקפידין שיאמרו מה שלמדו מן תלמידוהן שמועה משמן:

חסדו. התורה קרוייה חסד דכתיב תורת חסד על לשונה:

ה"ג לית אנן צריכין חששין לשמעתיה דרב ששת דהוא גברא מפתחא. ובפ"ק דשבת גרסינן הכי דא"ר זעירא לית אנן צריכין חששין לשמעתא דרב ששת וכו' וה"פ שהיה אומר לתלמידיו דכל שמועה שהיתה מרב ששת לא יהיו חוששין בה ולספק עליה ולהרהר עליה דודאי היא כולה נקיה ושהיה לבו פתוח כאולם וא"כ היה ר' זעירא נאמן לרבו א"נ הוא מפתח החכמה וזהו איש אמונים שלא היה רוצה ליטול עטרה לעצמו אלא לרב ששת:

ר' יוחנן אמרה מן שמו. של ר' פתורא והיינו כדר' זעירא היה רוצה לדעת האמת כדי לאומרה מן שמו:

א"ל ר"ז לר' אבא בר זבדא. ולא היה ר' אבא בר זבדא בימי רב:

חכים רבי לרב. אתה מכיר לרב: