עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ב:א:ה

Sirilio on Yerushalmi Shekalim 2:1:5 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 2:1:5) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text

Open in the reader →

ור' יוחנן אמר. שבועה זו משום תקנה כלומר לעולם בשומר חנם וליפטר מן התשלומין ודברי הכל היא ודקשיא לך רעהו דאורייתא פטור לגמרי ורבנן הוא דתקון כדי שלא יזלזלו בני אדם בשמירת הקדשות:

גזברין מאי עבידתייהו. דהא בשומר חנם מוקמת לה ושבועה מדינא דאורייתא ליכא בשלמא כשנודע להן קודם שנתרמה התרומה דחייבין באחריותן בעלי דין נינהו ונשבעין לבני העיר אלא רישא כשנתרמה מקמי דנודע להו מאי מהני דנשבעין לגזברין לא ליהמנו להו גזברין בשבועה דלא פשעו אי נמי דלימרו להו דשומרי שכר הוו ומחייבו להו לשלם דהא מאן מסר להו שקלים בני העיר לימרו להו גזברין לדידן לא מהימניתו לן אי נמי שומרי שכר אתם:

ומשני נשבעין לבני העיר במעמד גזברין דלא ליחשדינהו שהן שומרי שכר:

אפילו קבלו עליהן. כלומר אי נמי היכי שיאמרו בני העיר אנו רוצים לשלם ואנו משלמים שקלינו אע"ג דאנן לא מחייבי דלא נודע לנו עד אחר שנתרמה ואין רצוננו שישבע השליח שהוא נאמן לנו דהשתא ליכא פסידא להקדש אפילו הכי אין שומעין להן דאין הקדש יוצא בלא שבועה וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ג דהלכות שקלים ולהך סוגיא דהכא לא קשה קושיא דפרק הזהב דאקשינן למ"ד הא מני ר"ש היא:

ר' יוחנן אמר חייב באחריותו. בפרק שילוח הקן פליגי כה"ג ומפרש התם דפליגי בהרי עלי והכא נ"ל דפליגי באמר הרי זה וכן משמע הלשון דקאמר הפריש שקלו ואבד ומש"ה פטר ר"ל דאילו בהרי עלי מיחייב הוא וגבי מנה של בדק הבית פטור בהרי עלי משום דלא חסר הקרבה אבל גבי קדשי מזבח מיחייב כדאמרינן התם ושקלים קדשי מזבח נינהו ור' יוחנן מחייב אפילו בהרי זה משום דדוקא גבי נדבה הוא דפטור דאיהו מחייב אנפשיה במאי דלא רמי עליה רחמנא אבל שקלים דרחמנא רמיא עליה דמ"ע הוא אע"ג דאמר הרי זה לא מיפטר עד שיבא ליד הגזבר שאין המצוה נשלמת עד שיגיע השקל לידו וכרבנן דאמרי גזבר בעלים הוי ומיירי שנודע לו שנאבד קודם שנתרמה התרומה דלא מהני תורמין על האבוד אלא על ואין ידוע לו וכדאמרן:

לגזבר. גזבר של מזבח הלוקח בהמה למזבח דהיינו שיביאנו לעזרה:

ברשות גבוה בכ"מ שהוא. משום טעמא דס"ל לר' יוחנן דרחמנא רמי עליה קאמר הכי דכל היכי דאיתא בי גזא דרחמנא איתא דכתיב לה' הארץ ומלואה אבל עיקר טעמיה דר"ל דכיון דאמר זה מיפטר:

ובני העיר שוקלין אחרים. ואמאי נימא דבי גזא דרחמנא איתיה:

עוד היא משום שבועת התקנה. דכיון דנשבעין למר משום תקנת חכמים ולמר מדאורייתא כי פטירי שומרין דלא פשעו דנשבעו לבני העיר מ"מ חייבין בני העיר לשלם דמצו למימר להו גזברין לבני העיר אתון מהימניתו להו בשבועה אנן לא מהימנינן להו וכיון דאינהו לא מהימנו להו לגזברין דבני העיר הם ששלחום ביד שלוחם מיחייבי בני העיר לשלם לגזברין וגם זו מן התקנה שלא יזלזלו בני העיר בהקדשות ומסרי להו ביד בני אדם בשמירה מעולה וידקדקו בשמירתן אבל גבי יחיד דלא שייך ביה שבועה פטור: