פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ח:ו:ח

מדקדקין לכסות. בא עני ואמר כסוני בודקין אותו שלא יהא רמאי:

ואין מדקדקין במזונות. בא עני ואמר פרנסוני נותנים לו מיד ובפ"ק דב"ב מפ' טעמא דבמזונות איכא קיום נשמה וגבי כסות ליכא קיום נשמה ועוד דכתיב הלא פרס לרעב לחמך פרס לאלתר וגבי ערום כתיב כי תראה ערום וכסיתו כי יראה לך שאינו רמאי:

מתניתא פליגא על מאן דאמר אף בכסות אין מדקדקין. ואין מביא הספר כאן הברייתא וטעות סופרים הוא והיא אותה ששנינו בפ"ק דב"ב דתניא התם אמר כסוני בודקין אחריו ומשני דכי אמר בודקין אחריו היינו לפי כבודו שמכירין אותו שהוא בעל צורה ונותנין לו לבוש הגון לו אע"ג דלא ידעינן אם הוא רמאי אם לאו:

למזונות שלשים יום וכו'. קס"ד דליטול קאמר שצריך שישהה בעיר שלשים יום קודם שיתנו לו מזונות כדי שיבדקוהו וידעו מה טיבו ואם הוא רמאי וכן לתת לו לכסות צריך שישהה ששה חדשים כדי שיבדקוהו ג"כ:

ומשני דליתן קא מיירי. והכי קאמר כיון ששהה אדם בעיר שלשים יום גובה ממנו לעניי העיר מזונות וכשישהה ששה חדשים מטילין עליו מס שיפרע לכסות עניי העיר:

לפסין ולצדקות י"ב חודש. לפסין היינו לפסי העיר דמפ' בפ"ק דב"ב כגון פרשא ושורא וכל צרכי משא המלך ושרי העיר וכיון דתני צדקות י"ב חודש כל מיני צדקות משמע וקשיין אהדדי אלא ודאי קמייתא ליטול והכא ליתן ומשני דהא והא ליתן ובתרייתא לאו לכסות ומזונות וקבורה אלא בשכר סופרים ומשנים הוא דמיירי:

סופרים. מלמדי מקרא:

ומשנים. מלמדי משנה: