פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ח:ד:ד

וכן לעירוב. השעורים השנויים במשנה ובברייתא גבי מעשר עני מהני נמי לעירובי תחומין דתקון רבנן דלהוו נמי שתי סעודות:

הדא דתימא ביין. דסגי בחצי לוג כדתנן:

אבל בשמן. לא סגי לעירוב אלא צריך שיהא בו דמי מזון שתי סעודות:

לטבול בו. מזון שתי סעודות:

שתי סעודות. שיהו דמיו שוין שתי סעודות:

מן הירק הנאגד. וכי אמרינן לעיל ליטרא ירק היינו בירק שאין דרכו ליאגד:

לר' מאיר. לא ידענא היכא איתיה:

דג מליח מערבין. דחזי לאכלו כן וכן בשר מליח נמי חזי לאכלו כן:

בשר חי. נמי חזי:

דתנינן. בפ' שתי הלחם במנחות:

הבבלים אוכלים אותו חי. גבי יוה"כ שחל להיות בע"ש קאי דתנן שעיר של יוה"כ נאכל לערב דהיינו שעיר של מוסף והיינו שעיר הנעשה בחוץ דחטאת הנאכל לזכרי כהונה היא ליום ולילה כדתנן באיזהו מקומן וקאמר דנאכל לערב בליל שבת אע"פ שאין יכולין לבשלו בשבת כהנים בבלים אוכלים אותו חי כדי שלא יעשה נותר מפני שדעתן יפה שאינם אסטניסין אלא חזקו האצטומכא אלמא דאכילה דכתיב גבי חטאת בחי מוקמינן ושמה אכילה ולא מפ' הכא כמה חיובו ושיעורו ובגמ' דילן אמרינן ששיעורו כדי לאכול הימנו שיהו כל השתי סעודות ממנו:

בלקירא. מין עשב הוא וקאמר דכיון דאוכלין אותה הכותיים חיה מערבין בה דומיא דבשר חי דגמרינן מבבליים:

פעפועין. מפ' לקמן קקולי ופי' רש"י ז"ל יוטלי"ש בלע"ז:

גודגדיות. בלע"ז כוליאנדרו והתם מסיק בחנדקוקי מדאי שהן יפות:

חלוגלוגות. וירדולאגאש בלע"ז: