פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ח:ד:ב

אורז רובע. רובע הקב:

עוכלא תבלין. שמינית שבליטרא:

ליטרא ירק. בפ' בצל בתרומות מפ' דליטרא מאה זוז והזוז דרהם ומחצה:

עשרה אגוזים חמשה אפרסקים ב' רמונים ואתרוג אחד. מפ' בפ' בכל מערבין דטעמא דהני משום דחשיבי והן דברים ראויין לבא בקינוח סעודה ובכדי שהאדם רגיל להביא קינוח לשתי סעודות מספיק וכן פי' רש"י ז"ל שם:

ואכלו בשעריך ושבעו. גבי מעשר עני כתיב בפרשת תבא:

אהן צררא סמך הדין בירתא. צרור אחד קטן סומך בירה גדולה שלא תפול כלומר אע"פ שאין בחמשה אפרסקין מזון שתי סעודות ולא דמי שתי סעודות מ"מ פותחין ומרחיבין לב האדם לאכול בהן או לקנח בהן הסעודה ומתיישב דעתו:

לאו כוליה מיסתור אלא מיבנו. הטעם שאמרו ראשונים אין זו גבורה לסותרו אלא לבנות ולחדש טעם אחר מדעתך: