פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז:ה:יג
Sirilio on Yerushalmi Peah 7:5:13 (Sirilio on Jerusalem Talmud Peah 7:5:13) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה · free full Hebrew text
Open in the reader →כדברי מי שמחייבו בפרט. מי אמרינן טעמיה דהך בבא לאו משום דלא גמר כי טעמא דרישא אלא אפילו במ"ש גופא דשייך ביה עיסה נימא נמי הכי דמשום טעמא דנכסיו הוא דמחייבו ומחייבו בחלה נמי הוא דס"ל לב"ש דמיחייבי נטע רבעי פרט ועוללות משום דנכסיו הוי וכן במ"ש נמי דאין בו קדושה אלא מאי דמפ' קרא בהדיא ואע"ג דפלוגתא מיתנייא גבי כרם רבעי אפילו גבי מ"ש גופיה נמי שייכא וכדפרישנא במתני':
ומשני ולאו ר' יהודה כב"ש. כלומר מאי קא מיבעי לך מי לא ידעת דבר פלוגתיה דר"מ היינו דר' יהודה דמחייב וכבר אמרינן דבכל הך שמעתא דר' יהודה כב"ש ופשיטא דר' והודה וסיעתו מחייבי בחלה בגבולין:
כל הדא הילכתא ר' יהודה כב"ש. ולהכי פטר סוריא מנטע רבעי י"ד שנה נמי פטר לעיל. ולענין הלכה נקטינן כרשב"ג בפלוגתא דב"ש וב"ה ברישא דאין הלכה כר' לגבי אביו וב"ש לא גמרי קדש קדש ממ"ש כל עיקר וטעמא דב"ה דדרשינן קדש קדש ממ"ש ומקשינן לחומרא ולא לקולא ונהיג בשלישית וששית כל דיני מ"ש ובשביעית וכן בשאר שני שבוע ומ"ש ממון גבוה הוא ולא ממון בעלים ובתלמודא דהכא פירשו דר' יהודה וסיעתו סבירא להו כב"ש ברישא וכב"ש בסיפא ברישא כי היכי דפטרי ליה ב"ש בשביעית מחומש וביעור הכי נמי סוריא [כי היכי דלית בה חיוב] מעשרות פטורה מרבעי ובסיפא כי היכי דמחייבי ב"ש רבעי ומ"ש ופרט ועוללות משום דס"ל דאע"ג דכתיב ביה קדש נכסיו הוי וה"נ סבירא ליה לר' יהודה גבי מ"ש ומחייבו בחלה והמקדש בו מקודשת כב"ש ובגמ' דילן פירשו פ' האיש מקדש דס"ל לר' יהודה כב"ש דלא דרשי קדש קדש ופסקינן כר"מ משום דס"ל כב"ה דדרשי ליה ובמ"ש פסקו כר"מ דכתיב ביה קדש הוא לה' ומשמע דממון גבוה הוא אע"ג דלא כתיב הוא אלא קדש לה' גמר קדש קדש וכדפרישנא:
ונוהג בסוריא רבעי. דקי"ל כרבנן דפליגי עליה דר' יהודה ור' אלעזר נמי לא פסק כר' יהודה אלא פירושא דר' יהודה הוא דקאמר דר' יהודה ס"ל כרבי בפירושא דב"ש ופשיטא דלית הלכתא כב"ש ובדברים אלו יתברר לך שמה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"י דהלכות מאכלות אסורות ופ"ט דנטע רבעי דאין רבעי נוהג בסוריא כל עיקר כד נאים ושכיב אמרה דאפילו בח"ל נמי נהגא בכרם ובגוי נמי נוהג וכבר חלקו הגאונים עליו והתוס' והרשב"א ז"ל ולענין ח"ל קי"ל כר' יוחנן דהלכה למשה מסיני היא דנהגה ערלה בח"ל ורבעי אינו נוהג בה אלא בכרם והיינו לפחות שתים כנגד שתים ואחד יוצא זנב דקי"ל כל המיקל בארץ הלכה כמותו בח"ל וכן דעת הרמב"ן ז"ל ורב אחא משבחא גאון ז"ל: