פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ה:ד:ג
Sirilio on Yerushalmi Peah 5:4:3 (Sirilio on Jerusalem Talmud Peah 5:4:3) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה · free full Hebrew text
Open in the reader →מה בינה לקדמיתא. דהא ברישא נמי לא יהיב ליה אלא שליש קציר העולה:
לכשתקצור שליש יהא שלך. לכשתקצור כולה השליש יהא שלך דלא זכי במחובר מידי דאין לו אלא בתלוש ומשום הכי חיוב לקט שכחה ופאה על בעל השדה וכתב רבינו שמשון ז"ל ואע"ג ששכחת עומר בתלוש בשעת עימור ושמעינן ליה לר' יהודה בפירקין דלעיל גבי גר דאע"פ שאין לו שכחה בקמה יש לו שכחת עומרים מ"מ הכא שרי כיון דלא קרינן ביה קצירך הואיל ולא זכה אלא בתלוש וגר שאני דאכתי קרקע שלו הוי וקרינן ביה קצירך מידי דהוי אמכר קמה ושייר שדה דאסור בלקט שכחה ופאה כדלקמן ומ"מ לא מיחייב גר בלקט ופאה מאחר דעיקרו במחובר ע"כ:
הדא אמרה שהמוכר זכאי בפאה שהיא מתרת העומרים. כדפרישית בפ' אלו מפסיקין כגון דמכר חצייה שהניח בקמה ושם הניח החיוב של כל השדה ובא הלוקח וקצר ממנה שבולת ונפל בה אונס דאמר התם דחזרה פאה לעומרים ומיבעיא לן התם אם יזכה המוכר בה שבידו העומרים הקצורים כשהוא עני דלא שייך ביה להזהיר עני על שלו דחיובא רמיא על הלוקח שקנה הקמה ופשטינן לה מהכא שהמוכר זכה דאין לו אלא הקצור ומשום הכי שרי ליקח פאה:
ודחי תמן נתחייבה שדהו ברשותו. דקודם שמכר הקמה כבר נתחייבה שדהו ברשותו וכיון דרמיא עליה שעה אחת תו לא פקע איסורא דלהזהיר עני על שלו: