פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ה:ב:א
Sirilio on Yerushalmi Peah 5:2:1 (Sirilio on Jerusalem Talmud Peah 5:2:1) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה · free full Hebrew text
Open in the reader →שבולת שבקציר. דרך קצירתו נשארה שבולת אחת מלקוצרה ובגמ' מפ' אם נשארה באותה שורה שהוא קוצר עכשיו או בשורה שאצלה שכבר נקצרה וקאמר דאם יכול לכוף ראשה ולחברה ולקצרה בהדי שורה זו שקצר הרי היא של בעל הבית ואם אינה מגעת הרי היא של עניים והטעם מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ד דמתנות עניים משמע דחשיבא לקט שבאותו פרק כתב כל דיני לקט ובפ"ה כתב כל דיני שכחה ולדעתו אפילו הניחה ברצון נמי ועוד שהוא ז"ל כתב כן היו שתי שבולות זו בצד זו הפנימית יכולה ליקצר עם הקמה והחיצונה יכולה ליקצר עם הפנימית ואינה יכולה ליקצר עם הקמה הפנימית ניצלת ומצלת את החיצונה שהרי היא כנופלת מתוך המגל ואע"פ שעדיין לא נקצרה ע"כ והיינו מימרא דר' יוסי דגמ' ופי' דברי הרב ז"ל כן צריך שתהא החיצונה סמוכה אל הפנימית כדי שתהא נקצרת עמה שהרי היא וכו' וכתב הרב דחשיבא כנופלת מתוך המגל דהיינו לקט ונראה לי שהביאו לרב לפרש כן משום דהני מתני' מאי זהו לקט ואילך בלקט מיירי ומתני' דשבולת שנתערבה בגדיש דבתרה בשבולת של לקט מיירי ודינין דשכחה לא מפ' להו מתני' אלא מבבא דהעומר ששכחוהו פועלים ואילך ותימא על פירושו ז"ל דהא גבי לקט דייקינן דוקא קציר בדברים הנקצרים דדרשינן הכא ובת"כ ולא לקט קיטוף ועוד גרע זו מאותה שהיא מאחר היד דהויא של בעל הבית משום דלאו דרך קציר הוא השתא דרך קציר בעינן קציר גופיה מיבעיא ועוד דבפ' האוכל שוגג אמרינן בהדיא דאין לקט אלא בתלוש ועוד דדוקא גבי שכחה מרבינן מחובר משום דכתיב בשדה ושכחת כדאיתא בפרקין דלעיל ובפ' עגלה ערופה ובפ' ב"ש לקמן אבל גבי לקט מנא ליה ועוד דהך מתני' קתני לה בספרי ובעדויות משמיה דר' ישמעאל ומשמע התם דבראשונה היו אומרים דכולן הוו דעניים בין שאינה מגעת לקמה בין המגעת והא מנא להו גבי לקט ועוד דבגמ' מפ' בהדיא דהך מתני' הויא פירושא דמתני' דפ' ב"ש דתנן התם קמה מצלת קמה ומתני' דקמה מצלת קמה בהדי שכחה הוא דמיתניא התם ועוד דמוקי לה בגמ' והוא שיהא הקציר סובבה ומשמע דטעמא כדלקמן בפ' ב"ש דאמרינן התם שדה שעומריה מעורבבין ושכח אינו שכחה עד שיקצור כל סביבותיו כי היכי דלא יהא נדון ראש שורה והכי נמי הכא כי היכי דתהוי שכחה בעינן שיהא קצור כל סביבה דאי לא ניצולת היא ועוד דאמרינן בתר הכי כשהיו שתים וכו' ניצולת ומצלת והאי לישנא דניצולת ומצלת לא תני לה לקמן אלא גבי שכחה כי הא דתנן קמה מצלת קמה העומר אינו מציל ועוד מוקמינן לה בגמ' משום קושיית שכחת דזיתים באומן שני שנו משמע דגבי שכחה מיתנייא ועוד תניא בספרי בהדיא דטעמא דמתני' היינו משום בל תשוב והכי תניא התם לא תשוב לקחתו מכאן אמר ר' ישמעאל שבולת שבקציר וראשה מגיע לקמה אם נקצרת עם הקמה הרי היא וכו' כלומר דטעמא דשכחה הוא משום בל תשוב כדתנן והך אגידה בהדי קמה שלא שכחה דהא נקצרת עם הקמה הילכך קמה מצילתה הלכך נראה ודאי דגבי שכחה מיתנייא ששכח מלקצרה ותני לה הכא משום דבתוספתא שנינו אמר ר' עקיבא בעלי בתים נהגו בה עין טובה ולעניים ובעדויות שנינו דר' ישמעאל אמרה להך מתני' בכרם ביבנה למדנו דעיקר מימריה דר' ישמעאל היינו דאם נקצרת עם הקמה דהויא של בעל הבית ולא של עניים ופליג אדר"ע דאע"ג דאשכחן שכחה במחובר הך ניצלת כדר' יוחנן דקמה חשיבא וקמה מצלת אותה ור' עקיבא מטעם שכחה והפקר הוא דפליג ומדמי לה לרישא דתנן כל הנוגע בארץ וכו' מטעם הפקר וקסבר דהקילו עליה כיון דשכחה דאיכא בה שתי מדות דהויין זכות לעניים אפילו הכי טבלא כיון דאינם שלמות ועוד שנהגו בה עין יפה בעלי בתים פטורה מן המעשר ור' עקיבא לטעמיה דסבר לעיל דהפקר דב"ש דמהני ואשמעינן ר' ישמעאל דאינה פטורה מן המעשרות ולא מייפינן כחן דעניים הכא וטבלא כי הויא נקצרת עם הקמה ולא דייני בה דינא דרישא וטעמא דרישא בבעל כרחיה אפילו הכי משום קנסא דב"ד פטרי וכדאמרן אבל היכא דליכא קנסא דב"ד טבל היא ואע"ג דשכחה ונתנה להן בעין יפה ומש"ה תני לה וכך מפ' לה רבינו שמשון ז"ל והרא"ש ז"ל בשכחה כדפרישית:
וראשה מגיע לקמה. כשכופפין אותה ראשה מגיע לקמה שאצלה:
אם נקצרת עם הקמה. כגון שהשבולת ארוכה ויכולין לקצרה עם השבלים של הקמה אפילו שלא יטו השבלים אצלה והכי מוכח בגמ':
הרי היא של בעל הבית. ואם עניים קצרוה ונתערבה עם לקט שלהן בעיא תיקון וכדתנן לקמן:
ואם לאו הרי היא של עניים. כיון דשכחה ואע"פ שהיא מחוברת דאית דין שכחה נמי במחוברת וכדכתיבנא:
שנתערבה בגדיש. שנתערבה בתוך שבולי הגדיש קודם שזכה בה העני:
מעשר שבולת אחת ונותן לו. כלומר תורם ומעשר ונותן לעני לפי שחייב לתת לו דבר מתוקן כמו שהיתה השבולת של לקט דפטורה מן המעשר ואע"פ שעדיין לא נתמרח הכרי מכל מקום לא דמי לשבולת של לקט דמתוקנת לעולם היא ושאר שבלים של גדיש כי נמרחינהו הא טבילי ומה שאין מזכיר שם תרומה בכלל הוא כדתנן עונת המעשרות ובגמ' מפ' לה:
העני הזה. המקבל השבולת המתוקנת:
מחליף דבר שלא בא לרשותו. דהא השבולת של לקט לא בא ליד העני עדיין כדי שיהא לו לבעל הבית זכות ממנו להחליף שבולת בשבולת כדאיתא בגמ' דהא חלופי גזל הוי כדאיתא בפ"ק דחולין: