פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ג:ג:ב

פודגרא. יש גורסין כן וכן גריס ר"י מסיפונטי ז"ל ופי' יש דרך רוב בני אדם כשתולשין הבצלים מניחין שרשיהם בארץ והן החוטין הדקין כמו שערות ועמהן מעט מן הבצל וחוזר וצומח גידולים כשחזר ותלשן חייבות בפאה לת"ק דמקיימן הוי וכן כתוב ג"כ בפ"ק דמעשרות דתנן התם הבצלים משיפקלו ומפ' בגמ' מן די ירים פודגרא ופי' הרב ז"ל שם יש דרך תולשי בצלים שתולשין אותם עם השרשים ואח"כ מסיר מעל הבצלים הקליפות הרעות והשרשים שלהם והשרשים נקראין אימהות בלשון משנה ובלשון ירושלמי אימהות פודגרא ע"כ פירשו הרב מל' חולי הרגלים שקרוי פודגרא ויש גורסין פודגייא מלשון אם תרגום ירושלמי האומן פדגוגא וכן נראה גירסת הערוך והרמב"ם ז"ל שפירשו שהן בצלים גדולים שמניחן בארץ לעשות מהן זרע והני לא חזו לאכילה אלא ע"י הדחק ולר' יוסי לא שמה אכילה ופטורין ולרבנן שמה אכילה וחייבין ואימהות הוא כי ההוא דאמרינן אין קורין אימהות אלא לארבע:

צומחתא. הן העלין שהן יד הבצלים ויש כשעוקרין הבצלים נחתכין העלין שלהן בשעת עקירתן ונשארו הראשים בקרקע והעלין חזו לאכילה ובהנהו מחייבי רבנן דבמאי דקאמר רב אפילו רבנן מודו: