פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ב:ד:ב

קצר חצי אגורית. חצי השדה של אגורית וחצי שמותית היינו שחמתית דפ' הספינה אדומה קצת תרגום וכל חום וכל שחום והחי"ת בלוע:

אגורית. חטים גסין תרגום ויעשו גל ועבדו אגור:

ונמלך ועשאן וכו'. ובא לקצור חצי זה וזה אח"כ:

אינו מפריש מן אגורית וכו'. דלא אזלינן בתר מחשבה דמעיקרא אלא בתר מחשבה דלבסוף:

לא בתחילה ולא בסוף. לא ממה שקצר תחלה קודם המלכה וכגון שבא להפריש פאה מן הקציר כגווני דלקמן ואין מפריש מאגורית שבתחלה על שמותית של תחלה וכ"ש על מה שקצר בסוף אחר המלכה מ"ט דחובת פאה במחובר ובתר קצירה דלסוף אזלינן וכשני מינין דיינינן להו ומפריש מן האגורית של סוף על האגורית שבתחלה ומן השחמתית של סוף על השחמתית שבתחלה:

מן האגורית שבסוף על השמותית שבסוף. וכ"ש מן האגורית של סוף על השמותית והאגורית של תחלה א"נ מן השמותית של סוף על השמותית והאגורית של תחלה דבתר קצירה של סוף אזלינן דקא מצטרפי אלא דקמ"ל דתחלה דקצירה מה שקצר אע"ג דהויא אדעתא דשתי גרנות לא תימא הא חיילא על כל מין מצוה דיליה ותו לא פקעה קמ"ל דקצירה דלסוף מפקעה ליה ואם רצה להוסיף בפאה דאמר לקמן דפעמים דמפריש מן הקציר לקמה מפריש מן אגורית של תחלה על שמותית של תחלה אלא משום דמצות פאה בקמה ואינו מפריש מן הקציר על המחובר ולא מצי למיתני מן השחמתית של תחלה על שחמתית של סוף או מן האגורית של תחלה על אגורית של סוף משום הכי לא תני נמי מן האגורית של סוף על שחמתית של תחלה כללו של דבר מן הקציר על הקציר נותן וכ"ש מן המחובר על הקציר דעדיף טפי אבל לא מן הקציר על המחובר:

מפריש מן האגורית על האגורית. בין בנמלך לעשותן שתי גרנות בין בנמלך לעשותן גורן א' מיירי דפעמים דכלהו גווני מאגורית על אגורית שרי ואפילו מן האגורית של תחלה על אגורית של סוף כגון דכילה שדהו דכיון דכילה שדהו ולא קרא שם פאה חזרה פאה לעומרים:

אפילו מן האגורית וכו'. כלומר אפילו מן האגורית על האגורית איכא גוונא דאינו מפריש אפילו נמלך לעשותן גורן אחת וכגון מן אגורית של תחלה על אגורית של סוף וכ"ש על שחמתית של סוף דמן הקציר על המחובר הוי אבל מן האגורית של סוף אפילו על שחמתית של תחלה מפריש:

מפריש מן האגורית על האגורית. מן המחובר על הקציר וכדאמרן ואפילו על כל השחמתית דכיון דקצרה כולה לשחמתית בתחלה במחשבת גורן אחת תו לא חיילא מחשבת של סוף על האגורית של סוף לנתוקה מן השחמתית דליכא שחמתית בסוף לאפקועי וכי היכי דלא מפקעה מן אגורית קצורה דמיניה הוא והכי נמי לא מפקעה מן שחמתית כיון דנקצרה הלכך אפילו נמלך ועשאן שתי גרנות אפ"ה פטורה השחמתית לגמרי וכדאמרן וכי אמרינן דכי כלה שדהו חזרה פאה לעומרים היינו היכא דליכא מידי דתיחול אבל הכא חיובא רמיא אאגורית דלסוף שנשארה מחוברת:

מפריש מן האגורית על האגורית וכל השמותית וכו'. וה"ה דכי קצר חצי שחמתית וכל האגורית אדעתא דגורן א' ואח"כ נמלך לעשותן ב' גרנות מפריש מן השחמתית מחבור על הקציר ועל כל האגורית וכדאמרן וחדא מינייהו נקט: