פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה א:א:לא

פן תפלס. לדעת רבותינו חוזר לתבונתו וחכמתו שאמר למעלה לא תוכל לשקול ולהכריע זו גדולה שכרה מזו וכדלקמן דבשילוח הקן כתיב אריכות ימים ובכיבוד אב ואם כתיב אריכות ימים:

שאין אתה יודע מאי זה מהן יוצא לך וכו'. ולשון כי ממנו שמא ממנו מאותו שהוא קל אצלך כי לשון דילמא הוא:

מצוה קלה. שאין בה חסרון כיס:

דבר שהוא פריעת החוב. כגון כיבוד אב ואם דהא מעיקרא עשה האב עם הבן כפלי כפלים של טובות:

והוא דר' מונא. האי דר' אבון היינו דר' מונא דתרוייהו סברי דכיבוד אב ואם קלה ואיפכא הוא מדר' אבא בר כהנא דכיבוד לאו בר קבולי שכר הוא דפריעת חוב הוא ואדרבה גדול הוא החידוש שהשמיענו בכיבוד שהוא דבר שהוא פריעת החוב משילוח הקן דאינו פריעת החוב:

לקהת אם. דרשי לה כמו לקחת אם כדדרשינן הלולים חלולים ובסוף פ' כל זית נמי אמרינן לא מתמנעי רבנן למדרש ה"י במקום חי"ת:

עורב. הוא אכזרי שבניו נולדים לבנים ומניחן והקב"ה מפרנסן כדאיתא בספ"ק דב"ב:

נשר. הוא רחמן כדאיתא במכילתא פרשת יתרו שהוא נוטל בניו על כנפיו ואומר מוטב יכנס בי החץ ולא בבני וזהו שנאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים: