פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ערלה א:ה:ה
Sirilio on Yerushalmi Orlah 1:5:5 (Sirilio on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:5) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ערלה · free full Hebrew text
Open in the reader →תמן תנינן. במס' שביעית בסוף פ' כלל גדול זוטא:
קטף. אילן שנוטף ממנו שמן אפרסמון צרי דיוסף מתרגמינן קטף:
כמא דתימר הכא הלכה כר' יהושע. דבכולי תלמודא קיי"ל כר' יהושע לגבי דר' אליעזר חוץ מאותן המפורשין בפ"ק דנדה:
הלכה כר' יהושע. דאשרף עלין ועיקרין קאי ור' פדת משוה שביעית לערלה להתיר לר' יהושע בקיטפא דגווזא ומשו"ה אמרינן אתיא דר' שמעון כר' יהושע ור' זירא מתמה ממנו וא"ל שמא כוונתך לומר דכי היכי דהכא הלכה כר' יהושע כמו כן בשביעית הלכה כר' שמעון והלא אינן דומין וכדמפ' ר' יונה. והכי אשכחן בגמ' דילן דא"ל ר' זירא לר' פדת חזי דמינך ומאבוך משתרי קיטפא לעלמא:
דמיא היא כלרבא. כמו כל ארבא כמו הנהגת הספינה שמנהיגין אותה מאחוריה ובלעו האלף בארמי כנהוג. וכן נוהגין נמי בתלמוד בבלי לומר כלפי לייא ופירש"י ז"ל כלפי אליה כמו שהאליה הפך מן הראש והמהופך הולך זנבו לפנים. כלומר דלא דמו כלל כדמפ' ואזיל ע"כ:
קטף בטל ע"י שרפו. ר' שמעון דקא מיירי בשרף האילן ששמו שרף שקורין בלשמ"ו כל האילן הוא בטל לגבי שרף שלו דדמיו יקרים מאוד וכל עיקר נטיעתו אינו אלא לשרפו ואפילו יהיה לו פרי אינו חשוב אלא השרף הילכך אפילו שרף העלין אסור ואין בו דבר עיקרי שיחשב נגד השרף לומר זה עיקר וזה בטל אלא הכל בטל נגד השרף ור' יהושע יאסור שם וכ"ש ר' אליעזר אבל שאר אילנות דעלמא שפריין חשוב ואין פריין בטל לגבי שרפן דעלין וכו' אדרבא שרפן בטל לגבי פריין ומשו"ה שרף דעלין ועיקרין שרי ר' יהושע:
אוכלי בהמה וכו'. ועוד טעם אחר הוא לחלק דלא דמו דהא גבי שביעית אפילו אוכלי בהמה קדושת שביעית חלה עליהן ולכך התם אפילו שרף דעלין אסור ויש בו קדושת שביעית משא"כ גבי ערלה דלא מתסרי בה אוכלי בהמה כגון עלין אלא פרי דוקא הוא דאסר רחמנא וטפל לפרי אבל מידי אחרינא לא:
אית לך חורי. יש לך טענה אחרת נמי דר' שמעון ור' יהושע לאו חדא נינהו שהרי ר' יהושע אמר דפריו מפי השמועה ור' שמעון בשם עצמו אמרה:
מה שרף פרי ופגין פרי. בעייא היא למה אסור השרף של פגין אי משום דהוא גופיה פרי או דפגין פרי וזהו מין הפגין הוא דהוי ומאי נפקא מינה בענין תרומה:
ואין תימר שרף פרי עשה כן בתרומה. שהעמיד גבינות בשרף פירות תרומה הגבינות אסורים:
ואין תימר פגין פרי. וזו הוי מין תרומה ולא מקרי פרי לר' יהושע. ושמעינן לר' יהושע דמשקין היוצאין מכל הפירות אין לוקין עליהן אלא על היוצא מן הזיתים ומן הענבים וא"כ הנייה הוא דמקרייא אפילו כי אכלוה לשרף ממש ולא חמיר העמדת צורה מאכילה גופה ואכילה גופה הנייה מקרייא ולאו אכילה והניית תרומה שרייא כדאיתא בפ' כל שעה וגבי ערלה הוא דאסורי דהניית ערלה אסירא כדילפינן מקראי כתיב לא יאכל אין לי שיהא אסור באכילה מנין שלא יצבע בו ושלא יהנה בו ת"ל וערלתם ערלתו ערלים לרבות את כולם ע"כ. ומצאתי לר"י ז"ל שכ' כאן מה שרף פרי ופגין פרי. ה"פ איבעיא להו היכי תנן מפני שהשרף פרי או מפני שהפגין פרי ושרף הפגין לא ומאי נפקא לן מינה אי פגין אסור או שרף פרי אסור. ומתרץ נפקא מינה אם העמיד בשרף פגי תרומה אי אמרת בשרף פרי הוי אסור ואי אמרת פגין הוא דהוי פרי מותרין שהניית ערלה אסור והניית תרומה מותר. ואנן ארווחנא בלישנא דגירסא דירושלמי קיטפא טובא ע"כ: